אבודים בתרגום: 'הארץ' באנגלית מאשים את ישראל בהיעדר אזעקות בכפרים הפלסטינים

בעוד המהדורה העברית נצמדת לעובדות, המהדורה האנגלית של 'הארץ' ממציאה מחדש את הסכמי אוסלו ומאשימה את המדינה במניעת ציוד מציל חיים מפלסטינים – בדיוק כפי שעשתה בזמנו עם חיסוני הקורונה.

בית עווא. צילום: וויסאם השלמון/פלאש90

כהדהוד לנרטיבים כוזבים בתקשורת מתחילת העשור שהאשימו את ישראל באי-אספקת חיסוני קורונה לפלסטינים המתגוררים באזורים שבשטח הרשות הפלסטינית, 'הארץ' עורך דמוניזציה דומה בטענה כוזבת כי "המדיניות הישראלית" מונעת צופרי אזעקה מצילי חיים מעיירות פלסטיניות בגדה המערבית.

בעקבות מתקפת הטילים האיראנית בה נהרגו ארבע נשים פלסטיניות במספרה בכפר בית עווא שבגדה המערבית, המהדורה האנגלית של 'הארץ' (אך לא המהדורה בעברית) הטעתה את קוראיה באופן בוטה הן במהדורה המודפסת והן במקוונת:

המדיניות הישראלית בגדה המערבית מציבה מערכות התרעה רק בתוך יישובי המתנחלים היהודים, כלומר לא נשמעו אזעקות בבית עווא, בעוד שמתנחלים ישראלים סמוכים יכלו לתפוס מחסה.

העובדה שישראל אינה מציבה מערכות התרעה בעיירות פלסטיניות תחת שלטון הרשות הפלסטינית אינה נגזרת של "מדיניות ישראלית". במקום זאת, זהו עיקרון בסיסי של הסכמי אוסלו, במסגרתם הרשות הפלסטינית נושאת באחריות ביטחונית ואזרחית על שטח A, הכולל את בית עווא. בדיוק כפי שהרשות הפלסטינית אחראית לחיסונים עבור אוכלוסייתה, כך היא גם אינה אחראית לאספקת מערכות התרעה ומקלטים.

ראוי לציין כי בניגוד למהדורה האנגלית, הכתבה המקבילה בעברית אינה מייחסת באופן כוזב את היעדר מערכות ההתרעה בעיירות הפלסטיניות ל"מדיניות ישראלית". המהדורה בעברית מציינת: "ביישובים הפלסטיניים בגדה המערבית לא נשמעות אזעקות".

למרות שפנינו למערכת 'הארץ' ב-22 במרץ בנוגע לכזב שפירסמו אודות "המדיניות הישראלית", נכון לעכשיו טרם נעשה תיקון למקרה האחרון הזה של טעויות התרגום של 'הארץ'.

בהקשר זה, בעוד ש'הארץ' דיווח על אסימטריה לכאורה (כלומר כוזבת, שלא לאמר שקרית בעליל) בין אספקת מערכות ההתרעה מצילות החיים של ישראל לישראלים לעומת פלסטינים מעבר לקו הירוק, כתבה נפרדת של העיתון התעלמה מסימטריה אמיתית בין מדיניות מצילת חיים הנוגעת לאתרים דתיים בירושלים.

כך, כתבה מ-21 במרץ, תחת הכותרת "משטרת ישראל מונעת בכוח תפילות עיד אל-פיטר במסגד אל-אקצא בירושלים", מלבה את הנרטיב הכוזב המודגש בכותרת המשנה – כלומר שההגבלה על התקהלויות תפילה מוסלמיות באתר הקדוש הייתה "מה שיש שכינו צעד ממניעים פוליטיים" – על ידי התעלמות מהעובדה שתפילה נמנעת גם באתרים קדושים נוצריים ויהודיים, כגון הכותל המערבי הסמוך.

הדיווח הלוקה חסר של הכתבה מחזק עוד יותר את התפיסה הכוזבת שההגבלות על התקהלויות המונים לתפילות מכוונות באופן בלעדי כלפי הקהילה המוסלמית כמעשה של רדיפה פוליטית. בשום שלב הכתבה לא מבהירה כי הגבלות אלו אינן ייחודיות כלל לקהילה המוסלמית.

"הארץ מסקר את העימות הקטלני הזה עם דיווח ממקור ראשון, פרשנות נוקבת ודיווח חד וקפדני", כתב העורך הראשי של המהדורה האנגלית של "הארץ" באיגרת שיווקית למנויים ב-1 במרץ. "אנחנו נמצאים בשטח שבו זה קורה, כותבים ומפרסמים בתוך מטחי טילים בלתי פוסקים."

האם זו מדיניות 'הארץ' לספק סיקור כוזב המפלה את ישראל לרעה?

עדכון: בעקבות פרסום מאמר זה ותכתובת של CAMERA מוקדם יותר השבוע, עורכי 'הארץ' תיקנו, בצדק, את הכתבה כדי להבהיר כי הרשות הפלסטינית, ולא "המדיניות הישראלית", אשמה בהיעדר אזעקות ומקלטים בבית עווא. הטקסט המתוקן מדווח כעת במדויק:

לא הופעלו מערכות התרעה בבית עווא. על פי הסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית אחראית על אספקת הביטחון, כולל מערכות התרעה ומקלטים, באזורים הנמצאים תחת שליטתה המלאה. התנחלויות ישראליות סמוכות קיבלו התרעות שאפשרו לתושבים לתפוס מחסה.

בנוסף, הערת עורך שצורפה בתחתית הכתבה מיידעת את הקוראים על השינוי, ומציינת:

הערת עורך: גרסה קודמת של כתבה זו ייחסה באופן שגוי את היעדר מערכות ההתרעה בבית עווא למדיניות ישראלית. בית עווא ממוקמת בשטח A, תחת שליטת הרשות הפלסטינית, אשר אחראית על מערכות ההתרעה והמקלטים באזור זה. הכתבה עודכנה בהתאם.

לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות