אמת עטופה בשקרים: כיצד התקשורת העולמית משמשת כשופר של האו"ם נגד ישראל

במופע האחרון של חשיבת עדר קונפורמיסטית, CNN, רויטרס, ה'ניו יורק טיימס' ו-NBC פרסמו כתבות כמעט זהות על דוח ועדת החקירה של האו"ם (להלן COI) מ-23 ביוני 2026, שהאשים את ישראל בפגיעה מכוונת בילדים פלסטינים בעזה ובגדה המערבית.

כל אחת מהכתבות מדקלמת את ממצאי הדוח שהועתקו בבלי דעת מאותה הודעה לעיתונות. אף אחת מהן לא כללה תובנות ייחודיות או ביקורת על הדוח עצמו או על ועדת האו"ם שחיברה אותו, אף על פי שמומחים רבים למשפט בינלאומי וארגונים שונים מתחו ביקורת על הדוח בתוך 24 שעות ממועד פרסומו. פרקטיקה זו של מיחזור הודעות לעיתונות ללא הוספת ערך עיתונאי, המכונה באנגלית "churnalism", זכתה ללעג נרחב מצד עיתונאים רבים.

דוח ועדת החקירה והביקורות שהוטחו בה

תחת הכותרת "'מהות הילדות נהרסה': הפגיעה המכוונת של ישראל בילדים פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 7 באוקטובר 2023", הדוח מטיל כמה מההאשמות החמורות ביותר האפשריות על פי המשפט הבינלאומי.

חלק מהפעולות שנוקטת מדינה המבצעת רצח עם, על פי הגדרת המונח המשפטי, הוא "החלת אמצעים שנועדו למנוע ילודה בתוך הקבוצה" – מעשה שדוח ה-COI האשים את ישראל בביצועו. דוח ה-COI קבע כי שיעורי הילודה בעזה במחצית הראשונה של 2025 היו נמוכים ב-41 אחוזים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2022, תוך שהוא מציין גם זינוק בשיעורי תמותת אימהות. כדי לקשור את הטרגדיות הללו לפגיעה מכוונת, האו"ם מבליט מקרים מחרידים שבהם נפגעו ילדים, אולם הדוח עושה קפיצה לוגית. כפי שטען בתגובה סאלו אייזנברג מ-UN Watch: "הדוח מחליף שוב ושוב את העובדה הטרגית שילדים מתו במהלך המלחמה בהוכחה לפגיעה מכוונת".

הדוח מאשים לחלוטין את ישראל בכל פגיעה בילדים עזתים, למרות שחמאס פתח במלחמה כשפלש לישראל, רצח וחטף משפחות שלמות (כולל ילדים ישראלים) והחזיק חטופים בעזה עד אוקטובר 2025, על אף הזדמנויות רבות שהיו לו לשחרר את החטופים בתמורה להפסקת אש.

לדברי מומחה המשפט הבינלאומי ד"ר בריאן קוקס, הטקסט סובל מהיעדר משווע של ההקשר מבצעי, תוך התעלמות מוחלטת מטכניקות צבאיות סטנדרטיות לצמצום פגיעה בלא מעורבים, הסותרות באופן פעיל כל טענה לכוונת רצח עם. למשל, צה"ל משתמש לעיתים קרובות במרעומי השהיה באזורים מאוכלסים, כך שהקרקע סופגת את ההדף ומפחיתה משמעותית את פיזור הרסיסים. לפני תקיפת מבנים, הוא מפרסם אזהרות באמצעות שיחות טלפון, הודעות טקסט והודעות קוליות, תוך שימוש בכרוזים בערבית וברשתות החברתיות כדי להרחיק אזרחים מאזורי הלחימה. הצבא מפעיל גם את נוהל "הקש בגג", שבמסגרתו מוטלת תחמושת לא קטלנית בעלת מטען נפץ קטן על גג המטרה כאזהרת פינוי אחרונה בטרם נעשה שימוש בתחמושת קטלנית.

ד"ר קוקס טען בנוסף כי ממצאי הוועדה נעדרים הוכחות מוצקות. על פי המשפט הבינלאומי, הוכחת פשע מלחמה מחייבת באופן מחמיר ראיות לגבי ידיעתו וכוונתו של המפעיל בדיוק ברגע התקיפה. במקום לעמוד ברף משפטי זה, ועדת החקירה מסתמכת על מקורות בלתי מאומתים (כמו רופאים), שאינם יכולים בשום אופן לדעת מה היה הלך הרוח של המפעיל, כדי לטעון שילדים היוו מטרה מכוונת.

כישלון בסיסי זה בהבנת המציאות של שדה הקרב חל גם על הנרטיב הרחב יותר: הדוח מתעלם לחלוטין מהאמצעים חסרי התקדים שנקט צה"ל כדי למזער פגיעה באזרחים, אשר תועדו בהרחבה על ידי המומחים למשפט צבאי פרופ' ג'פרי קורן ופרופ' ג'ון ספנסר, בעודו מוחק לחלוטין את האסטרטגיה המבצעית של חמאס להטמיע את נכסיו הצבאיים בתוך תשתיות אזרחיות.

חברי הוועדה שחיברו את הדוח הפגינו גם את ההטיה האנטי-ישראלית שהם נגועים בה, דבר המערער קשות את אמינותם.

לדוגמה, הצהרת חברי ועדת החקירה מ-24 באוקטובר 2023 הקדישה משפט בודד לגינוי פעולות חמאס נגד ישראלים ב-7 באוקטובר 2023, מתוך 19 פסקאות שעסקו באלימות באזור. למרות שוועדת החקירה פרסמה את הצהרתה הרשמית רק שלושה ימים לאחר השבעה באוקטובר, עוד בטרם נכנסו כוחות ישראלים לעזה, היא עדיין גימדה את מתקפת חמאס כשגזרה גזירה שווה בין הפגיעה של חמאס באזרחים בישראל לבין הפגיעה של ישראל במחבלים בעזה בתגובה. אפילו החקירה הספציפית של ועדת החקירה מ-12 ביוני 2024 בנוגע למתקפת השבעה באוקטובר הייתה באורך של קצת יותר משליש מאורכו של הדוח שלה על תקיפות ישראליות ב"שטחים הפלסטינים הכבושים", ועדיין הצליחה למצוא מקום להאשים את המדינה היהודית במתקפת חמאס, למרות מטרתו המפורשת של חמאס, שעליה חזר שוב ושוב, למחוק את ישראל מהמפה ולהרוג יהודים. הטיימס, רויטרס ו-CNN לא העבירו ביקורת על צביעות זו, ובמקום זאת העניקו לוועדה לגיטימציה דרך האופן בו בחרו להציג את הדברים בכתבות שלהם.

אמת עטופה בשקרים

משפט הפתיחה של כל שלושת הדיווחים היה וריאציה כלשהי של: כוחות ישראליים הורגים ילדים במכוון כחלק מרצח העם המתמשך שלהם נגד פלסטינים, כך מצאה ועדת חקירה עצמאית של האו"ם. לאחר מכן, אחרי שכל כתבה כללה באמצעה ציטוט או שניים ממשרד החוץ הישראלי, משגריר ישראל באו"ם או מהמשלחת הישראלית בז'נבה, כולן המשיכו לדון בכמה ילדים הרגו הכוחות הישראליים בעזה.

מודל "עטיפת הסנדוויץ'" האסטרטגי הזה משקף דיווחים אחרים של אותם גופי תקשורת על ידיעות הקשורות לאו"ם. לדוגמה, בדיווחים מינואר 2026 על הריסת המבנים על ידי ישראל במתחם אונר"א במזרח ירושלים, רויטרס, CNN, ה'ניו יורק טיימס' ו-NBC השתמשו כולם באותו מבנה כתבה מניפולטיבי. מחקר מקיף מצא כי קוראים זוכרים מידע המוצג בהתחלה ובסוף טוב יותר מכל מידע המוצג באמצע.

בכתבות על דוח ועדת החקירה של האו"ם, הקוראים נתקלים בתגובת הגורמים הישראלים הרשמיים רק כניסיון להכחיש את תוכן הדוח, מבלי להיחשף להאשמות השחיתות האמינות שארגונים יהודיים ולא-יהודיים רבים הטיחו ספציפית בוועדת החקירה ובחבריה, ובאו"ם בכללותו.

התייחסות לאו"ם כאורים ותומים בכל הנוגע לישראל

אפילו ארגונים ותיקים ובולטים כמו Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל מתחו לאורך השנים ביקורת על האו"ם, על כך שכשל בטיפול הולם בהפרות זכויות אדם בסין ורוסיה בשל הצבעה גושית בהתאם לגיאופוליטיקה. ואולם, בכל הנוגע למדינה היהודית, התקשורת הממוסדת מתייחסת לאו"ם כאל אורים ותומים, מעין יישות שמעל לכל ביקורת.

עם זאת, ההטיה האנטי-ישראלית של האו"ם בוטה ומתועדת היטב. לדוגמה, בין השנים 2015 ל-2024 אימצה העצרת הכללית של האו"ם 173 החלטות נגד ישראל לבדה, לעומת 80 החלטות נגד כל שאר המדינות גם יחד. מגמה זו המשיכה לאורך שנת 2025.

ההשלכות החברתיות הרחבות של עיתונות קונפורמיסטית זו מטרידות אף יותר: דיווח נטול ביקורת שכזה מרגיל קהלים בעולם לראות בבירוקרטיות העצומות הללו מופת מוסרי חסין מטעויות. מחיקה עיתונאית זו משתיקה באופן ישיר את התלונות המוצדקות של מיעוטים ברחבי העולם, לרבות קהילות יהודיות, החווים את ההטיה המוסדית על בשרם באופן תדיר.

על ידי הדהוד הצהרות האו"ם כפשוטן, התקשורת מעוותת באופן פעיל את דעת הקהל, את הבחירות הדמוקרטיות ואת המדיניות הבינלאומית. לקוראים יש זכות יסוד להכיר את הפגמים המבניים וההטיות הפוליטיות של ארגונים רבי-עוצמה אלו, ולגופי החדשות הבינלאומיים יש חובה בלתי מתפשרת לספק עיתונות כנה ועצמאית, ללא קשר להשקפותיו הפוליטיות האישיות של הכתב.

לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.