השוואה נואלת: גדעון לוי מבלבל בין לוחמי חופש באיראן למחבלי חמאס בעזה

בעוד האיראנים נאבקים בדיכוי למען חירות, "צעדות השיבה" בעזה היו מפגן כוח מתוכנן של חמאס שמטרתו השמדת ישראל. העובדות והציטוטים ש'הארץ' מעדיף לשכוח.

לוגו "צעדות השיבה"

גדעון לוי כועס על צביעותם של הישראלים. בטורו ב'הארץ' הוא לועג להם על התעניינותם הרבה במהומות באיראן, ועל הזדהותם עם המפגינים נגד השלטון הנטבחים באלפים. כשמדובר באיראן הרחוקה, פתאום לישראל ולישראלים אכפת מאוד מזכויות אדם ואזרח. אך כשפלסטינים מפגינים למען חירות ונגד רודנות, ישראל טובחת בהם ללא רחם לקול צהלות הציבור הישראלי:

ראו, ככה נראים לוחמי חופש וככה נראה מאבק נגד רודנות. ככה נראים המפגינים האיראנים, וככה נראים לוחמי החופש ברצועת עזה. מרבית מטרותיהם דומות. כשהיו הפגנות ליד הגדר ברצועת עזה ירתה ישראל בלא רחם, כמו שעושים עכשיו משמרות המהפכה. יותר מ–200 מפגינים הרג צה"ל בירי ו–28 אלף עזתים נפגעו, 7,400 מירי צלפים. האם נתניהו הזדעזע? האם פירסם "ידיעות אחרונות" צוואה של מפגינה?

גדעון לוי מדבר כמובן על "צעדת השיבה" על גבול רצועת עזה שהחלו ב-30 במרץ 2018. לפי התיאור שלו, ממש כמו העם האיראני בימינו, העם הפלסטיני הנצור יצא אז לדרוש חירויות בסיסיות ונורה בהמוניו על ידי חיילי צה"ל. אך כרגיל אצל לוי, התיאור שלו רחוק ת"ק פרסה מהמציאות ההיסטורית.

חמור מכך: לא זו בלבד שלוי מעוות את ההיסטוריה, הוא גם מבזה את המפגינים האיראנים האמיצים, שאכן יצאו לרחובות בשביל למען חירותם ונגד רודנות האייתוללות. בניגוד אליהם, מטרת "צעדות השיבה" הפלסטיניות שארגן חמאס לא הייתה חירות וגם לא זכויות אדם: כפי שמורה שמן, מטרתן הייתה לאלץ את ישראל לקבל לתחומה מיליוני צאצאי פליטים עד לחורבנה. מנהיגי חמאס איסמעיל הנייה ויחיא סינוואר הבהירו לציבור העזתי שהצעדות מהוות "שלב חדש במאמץ הלאומי הפלסטיני בדרך לשחרור פלסטין כולה מהנהר לים".

מדינת ישראל אכן חששה אז רבות מהאפשרות שהמתפרעים העזתים על הגדר יפרצו אותה ויעברו את הגבול בהמוניהם. היו לה סיבות טובות לכך. בנאום על הגבול ב-6 באפריל 2018, הכריז מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר:

האנשים שלנו והנערים שלנו יפתיעו את כל העולם עם מה שיש להם. תנו להם להמתין לדחיפה הגדולה שלנו. אנחנו נפיל את הגבול ונעקור את לבבותיהם מגופם.

הוא המשיך והבהיר שמטרתו ה"הפגנות" היא לפרוץ את הגבול ולצעוד עד לירושלים.

צעדות השיבה היו רוויות באלימות: חלק משמעותי בהן היה הניסיונות הפעילים לפרוץ את הגדר ולבצע עליה פיגועים בחסות המהומות ההמוניות. חלק מהמפגינים, רבים מהם אנשי חמאס בלבוש אזרחי, הסתערו על הגדר, אחרים גלגלו לעברה צמיגים בוערים, שיגרו עפיפוני תבערה, השליכו אבנים, פתחו באש על כוחות צה"ל, והזרקו רימונים ופצצות תבערה.

מזה שנים רבות, יש להזכיר למר גדעון לוי, כולל בשנת 2018, רצועת עזה מאוכלסת במחבלים רבים ונשלטת על ידי ארגון טרור המעוניין בהשמדת ישראל ושאינו בוחל ברצח אזרחיה. היות "צעדות השיבה" סכנה ביטחונית למדינה היא מסקנה של שכל ישר, ולכן אין פלא שישראל התייחסה אליהן ככאלו.

גם אז, כמו במבצעים ובמלחמות ברצועת עזה לפני כן ומאז, כוחות צה"ל הפעילו כל אמצעי להקטנת הפגיעה באוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת. נתוני ההרוגים מעידים על הנוכחות הכבדה של חמאס וארגוני הטרור במהומות, כמו גם על מאמצי צה"ל להיות מדויק ככל הניתן: מחקר של מרכז המידע למודיעין וטרור ע"ש מאיר עמית, בחן את זהות הרוגי צעדות השיבה ומצא כי לא פחות מ-80 אחוז מהם מזוהים עם חמאס או עם ארגוני טרור אחרים; כ-51% מההרוגים היו מזוהים עם חמאס, וכמחציתם היו חברי הזרוע הצבאית של חמאס.

מספרים אלו מוכיחים כי לא היה מדובר ב"מחאה עממית" אלא במבצע צבאי של חמאס, שנתן לישראל כל סיבה לחשוש שאם יפרוץ את הגדר, התוצאה תהיה דומה למה שראינו חמש שנים לאחר מכן, כשאלפי פלסטינים אכן הצליחו לפרוץ את הגדר, ב-7 באוקטובר 2023. כל השוואה בין הצעדות דאז למחאות האיראניות חוטאת למציאות, למוסר, ולאינטליגנציה של קוראי 'הארץ'.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות