האם חוק הלאום פוגע ב"ברית האחים" עם הדרוזים?

נחום ברנע טוען בידיעות אחרונות שברית האחים שהומחשה בסוריה בין ישראל לדרוזים, היא זיוף. זהו שקר רעיל אופייני לו. הנה האמת

חוק הלאום (צילום מתוך יוטיוב)

ביום שישי האחרון, (18.7.2025) במדורו הקבוע בעמ' 2 במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', לעג נחום ברנע את לעגו המריר והריק להודעה שפרסמו ראש הממשלה ושר הביטחון, בעקבות התקיפות הישראליות נגד מטרות המשטר הסורי ולוחמיו.

כך ברנע:

נתניהו וכ"ץ פרסמו הודעה משותפת שהצדיקה את ההתערבות הצבאית בסוריה ב"ברית האחים העמוקה עם הדרוזים בישראל". כאשר האנשים שהמציאו את חוק הלאום מנופפים בברית אחים, ריח הזיוף נישא למרחוק

האמנם חוק הלאום סותר את ברית האחים בין ישראל לדרוזים?

לא.

חוק הלאום, (מדובר בטקסט קצר, מומלץ לקרוא אותו כאן), מקבע את העובדה הברורה מאליה, המופיעה באופן הבהיר ביותר גם במגילת העצמאות, ולפיה ישראל היא מדינתו של העם היהודי.

בתוך העדה הדרוזית היו שערערו על העובדה הברורה מאליה הזו. למשל אמל אסעד – קצין בכיר במילואים בן העדה הדרוזית הרואה בישראל "מדינת אפרטהייד", ואשר שלח לראש הממשלה מכתב בוטה בו התריס כלפיו:

מהיכן שאבתם את החוצפה לקבוע שייכות של הארץ ליהודים? על מה מבוססת טענת הזכות והבעלות של היהודים על הארץ?

דבריו אלה, הסותרים כמובן את מגילת העצמאות, אינם מייצגים את כלל העדה הדרוזית.

יתכן שלסנטימנט הקיצוני הזה מתחבר ברנע, וכדרכו הוא הופך את עמדתו האישית הקיצונית למעין קונצנזוס דרוזי רווח, המתקיים בדמיונו בלבד.

כך או כך, גם ברנע וגם אסעד טועים. רק במעט דמוקרטיות נאורות בעולם, אין חוקים או חוקות, המקבילים לחוק הלאום באופן הברור ביותר, בקובעם את דגל המדינה, שפתה, המנונה ואף הבעלות הלאומית או הדתית על המדינה:

מחקר השוואתי מקיף (כאן מעמוד 16) בדק בדיוק את השאלה הזו – חוק הלאום הישראלי לעומת מקביליו בעולם. לפי המחקר אמנת ליסבון, המפעילה את האיחוד האירופי, קובעת בסעיף 4 (2) כי

האיחוד יכבד את השוויון שבין המדינות החברות בפני האמנה, כמו גם את זהויותיהן הלאומיות, הטבועות במבני היסוד שלהן

כלומר לא רק ישראל קובעת בחוק את זהותה הלאומית, שהיא יהודית ולא דרוזית או אחרת, אלא גם המדינות החברות באיחוד האירופי קובעות, והאיחוד כמובן מכיר בכך.  

וכך גם בנושא שלכאורה גורם להיחלצות הישראלית למען הדרוזים בסוריה להיראות לברנע כ"זיוף", והוא היחס למיעוטים כפי שקובע חוק הלאום.

המחקר ההשוואתי מפרט גם השוואת רכיבים נוספים של חוק הלאום, כדוגמת היחס למיעוטים בתוך המדינה שאינם נמנים על לאום המדינה, יחס המדינה לפזורה הלאומית שלה החיה בארצות אחרות ורכיבים נוספים.

גם מהשוואות אלה עולה כי חוק הלאום אינו חריג בשום מובן מחוקים וחוקות רבים במיטב הדמוקרטיות הנאורות של המערב.

ולקינוח אנקדוטה, כמותה הולכות ומתרבות בימים האחרונים ברשת:

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

חנן עמיאור הוא עורך לשעבר של אתר 'פרספקטיבה'

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות