'הארץ': "מאז הקמת המדינה לא הוקם בה אף יישוב ערבי"

מדובר, כמובן, בשקר וכזב.

העיר הבדואית רהט. הוקמה על ידי מדינת ישראל ב-1972, והוכרזה כעיר ב-1994. צילום: נתי שוחט/פלאש90

במאמרו ב'הארץ' (""ציונות" היא היום החלופה התקינה־פוליטית ל"יהדות"", 10.12), יוסי קליין מבקר את ליברמן, בנט ולפיד על ניצול הפחד מהערבים כדי לפנות לבייס הימני. הוא טוען כי הציונות מילאה את ייעודה ומזהיר שהיא הפכה למסווה לפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות המיעוטים.

בשביל להגן על התזה שלו, הוא מוציא ממקלדתו דבר שקר מובהק שלא היה ולא נברא:

הבייס לא רוצה שהם יקבלו זכויות, גם לא הכהניסטים. "הגוש הליברלי", או איך שלא נקרא לו, מפנה את המבט כשמדברים על הזכויות שלהם. הוא אף פעם לא שאל את עצמו איך זה שמאז הקמת המדינה לא הוקם בה אף יישוב ערבי (למעט יישוב בדואי אחד).

ההדגשה שלנו. קליין טוען שמדינת ישראל מעולם לא הקימה יישוב ערבי ("למעט יישוב מדואי אחד") האם זה נכון? כמובן שלא. האמת היא שמדינת ישראל הקימה כמה יישובים ערבים משנות השישים ועד ראשית שנות השמונים של המאה הקודמת. מדובר בשבעה יישובים ועיירות שהוקמו בנגב לאוכלוסייה הבדואית, שהמדינה תכננה, מימנה ובנתה: רהטתל שבעשגב שלוםערערה בנגבכסייפהלקייה, וחורה

בנוסף לאלו, המדינה גם הכירה ב-11 יישובים בדואים לא מוכרים במסגרת הקמת המועצה האזורית אבו בסמה (שמאז פורקה וחולקה לשתי מועצות נפרדות): אבו קרינאת, אום בטין, א-סייד, ביר הדאג', דריג'את, מולדה, מכחול (מרעית), קסר אל-סיר, כוחלה, אבו תלול ותראבין א-צאנע. הדבר לא כלל את בניית היישובים מאפס (למעט תראבין א-צנע), אולם הוא כן היה כרוך בהסדרתם החוקית, הקמת תשתיות וחיבורם לשירותים ציבוריים.

אם יוסי קליין סבור כי הקמת והסדרת היישובים המפורטת לעיל אינה מספקת לדעתו, עליו לכתוב זאת. במקום זאת הוא בחר לכתוב טענה כוזבת שאינה נכונה בעליל.

פנינו לעיתון 'הארץ' והפנינו את תשומת לב המערכת לטענה השגויה אמפירית שהם פרסמו בגרסה המקוונת והמודפסת. למרבה הצער, נכון לשורות אלו המאמר לא תוקן, והוא ממשיך להטעות את כל מי שקורא אותו.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות