הבורות המלומדת של CNN: מדוע התקשורת האמריקאית מפספסת את הסיפור האמיתי באיראן?

במקום לנתח את מאבקי הכוח היצריים בתוך המשטר בטהרן, הכתבים בוושינגטון מעדיפים להאשים את הציוצים של טראמפ בכישלון המשא ומתן. ניתוח של דיווח רשלני והתעלמות ממומחים.

אם אתם צורכים חדשות דרך רשת CNN, ייתכן שתאמינו שעתיד שלום העולם תלוי בפוסטים של הנשיא דונלד טראמפ ברשתות החברתיות. כותרת עדכנית מיום 20 באפריל 2026 קובעת: "עסקה לסיום מלחמת איראן נראתה קרובה. ואז טראמפ התחיל לפרסם ברשתות החברתיות“. פרשנות זו שוללת מהרפובליקה האסלאמית את האוטונומיה שלה , בעת שהשסעים הפנימיים בתוכה הם המכשול העיקרי למשא ומתן.

בכתבה עצמה, אליינה טרין וקווין ליפטק דיווחו: "ככל שהתקרב סוף השבוע, נראה היה שארה"ב ואיראן מתקרבות לעסקה לסיום המלחמה בת שבעת השבועות". אך לפתע, "הנשיא דונלד טראמפ עשה בדיוק את מה שאנשי הצוות שלו אמרו שוב ושוב שלא יעשה: נראה שהוא ניסה לנהל משא ומתן באמצעות העיתונות, כשפרסם על השיחות המתנהלות ברשתות החברתיות ושוחח עם מספר כתבים". כתוצאה מכך, פקידי הרפובליקה האסלאמית נסוגו מהמשא ומתן.

החלק הראשון של הכתבה, כפי שהכותרת מרמזת, טוען ששני הצדדים היו מגיעים ככל הנראה להסכם אלמלא הערותיו של הנשיא. אך הטענה מסתמכת (כצפוי) על מקור אנונימי יחיד המתואר רק כ"אדם המעורה בשיחות". גרוע מכך, דבריו המצוטטים אפילו אינם תומכים במסקנה של CNN:

האיראנים לא העריכו את העובדה שנשיא ארה"ב מנהל משא ומתן דרך הרשתות החברתיות וגורם לזה להיראות כאילו הם אישרו נושאים שהם טרם הסכימו עליהם, וכאלו שאינם פופולריים בקרב בני עמם בבית.

קיים פער עצום בין "לא העריכו" לבין "שובר עסקאות".

אין ספק כי למילותיו של נשיא ארצות הברית יש חשיבות – אך זה נכון רק עד גבול מסוים. כדי לטעון באופן אמין שהערותיו הן הגורם היחיד, או אפילו החשוב ביותר, בקבלת ההחלטות של איראן, נדרשות ראיות רציניות יותר מהתרשמותו של "אדם המעורה במצב" אנונימי. CNN לא סיפקה ראיות כאלו.

הנרטיב של CNN דורש גם התעלמות משפע הגורמים האחרים המכבידים על המשטר האיראני.

מה שחשוב הרבה יותר הוא הפוליטיקה הפנימית, ובמיוחד המאבק בין פלגים יריבים בתוך הרפובליקה האסלאמית, שאליו הכותבים מקדישים תשומת לב זעומה. הם כותבים:

מה שמסבך את העניינים: גורמים אמריקאים חושדים שקיים קרע בין צוות המשא ומתן של איראן, בראשות יו"ר הפרלמנט מוחמד באגר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י, לבין משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), מה שמוביל לשאלות לגבי מי יכול בסופו של דבר לאשר עסקה.

אך האם אלו גורמים המסבכים את העניינים, כפי שטוענים העיתונאים, או הבעיה המרכזית?

ב-17 באפריל, עראקצ'י צייץ שמצר הורמוז פתוח:

"בהתאם להפסקת האש בלבנון, המעבר עבור כל כלי השיט המסחריים דרך מצר הורמוז מוכרז כפתוח לחלוטין למשך יתר תקופת הפסקת האש, בנתיב המתואם כפי שכבר פורסם על ידי ארגון הנמלים והספנות של הרפובליקה האסלאמית של איראן."

תוך דקות, סוכנות הידיעות תסנים, שופרם של הקיצונים במנגנוני הביטחון באיראן, צייצה שרשור ביקורתי: "ברור שמשרד החוץ עצמו חייב בהכרח לשקול מחדש סוג זה של תקשורת או שהמועצה העליונה לביטחון לאומי צריכה למלא את חובתה הלאומית", שהיא עקיפת סמכותו והטלת משמעת על עראקצ'י. השרשור המשיך: "אלו לא רק הרשויות הזרות שקוראות את הציוצים של בכירי [הרפובליקה האסלאמית], אפילו אם הם באנגלית!"

למחרת, לפני שהנשיא שוחח עם התקשורת, איראן החלה לירות על כלי שיט המניפים את דגל הודו. פורסמה הקלטת שמע של חיל הים של משמרות המהפכה מתקשר עם ספינה, ובה נשמע הקצין אומר: "מצר הורמוז עדיין סגור; אנחנו נפתח אותו לפי פקודת מנהיגנו, האימאם [מוג'תבא] חמינאי, ולא לפי הציוצים של איזה אידיוט", בהתייחסו לעראקצ'י.

הרפובליקה האסלאמית של איראן חסרה שרשרת פיקוד קוהרנטית. לדוגמה, לפני התקיפה האמריקאית שבה נהרג, מפקד כוח קודס קאסם סולימאני היה אולי האדם השני בעוצמתו באיראן אחרי המנהיג העליון עלי חמינאי, אך היו ארבעה אנשים מעליו בשרשרת הפיקוד הרשמית, שכולם קיבלו ממנו פקודות. שר החוץ לשעבר ג'וואד זריף ציין פעם שבכל פעם שהיו חילוקי דעות בין "שדה הקרב והדיפלומטיה", הצבא קיבל את מבוקשו.

איראן נמצאת שוב בצומת דרכים בין בחירה בשדה הקרב לבין דיפלומטיה. לפי כלי התקשורת האופוזיצייוני, 'איראן אינטרנשיונל', הנושא והנותן הבכיר קאליבאף אמר ליועציו בישיבה שנערכה לאחרונה כי "קיצונים" המתנגדים להסכם "יהרסו את איראן". ייתכן שהייתה זו הדלפה שאושרה על ידי קאליבאף עצמו כדי לחשוף את השסעים הפנימיים הללו.

הערכת המלחמה באיראן והמשא ומתן מחייבת בקיאות הן בפוליטיקה האמריקאית והן במבנה הרפובליקה האסלאמית. למרבה הצער, רוב העיתונאים האמריקאים התעלמו מהפוליטיקה הפנימית של איראן לאורך כל הקריירה שלהם ונותרו חסרי עניין ללמוד אותה. גרוע מכך, נדמה שהם אינם מוכנים לשוחח עם מומחים אמיתיים שחקרו את איראן (חריג אחד הוא ה'וול סטריט ג'ורנל', שכתבו בנואה פוקון דיווח במקצועיות על השסעים הפנימיים הללו). לכן, אין זה מפתיע שלרוב האמריקאים יש הבנה מעוותת של המלחמה.

אך הבעיות חורגות מעבר לסכסוך הנוכחי. עשורים של דיווח לקוי מצד כלי תקשורת בולטים, כגון CNN, לא שירתו נאמנה את הציבור האמריקאי ובכלל בכל הנוגע לאיראן. מה שמחמיר את בעיית הבורות הוא הביטחון שהם עושים עבודה טובה בדיווח על איראן, דבר הניכר מהעובדה שהכתבים ציטטו מקור (אנונימי) יחיד ולא ציטטו אף מומחה אמין לציטוט רשמי, מה שמרמז על כך שהם מאמינים שיש להם שליטה מספקת בנושא בעצמם.

לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות