ה'ניו יורק טיימס' ב"מלחמת אזרחים": מדוע העורך הראשי מתפתל סביב עלילות קריסטוף?

בחודש מאי האחרון פרסם פובליציסט "הניו יורק טיימס", ניקולס קריסטוף, טור חסר תקדים בחומרתו שבו האשים את ישראל באונס והתעללות מינית שיטתית באסירים פלסטינים, לרבות שימוש בכלבים. ההאשמות הקיצוניות לא רק עוררו זעם רב מחוץ לעיתון, אלא גם גרמו למבוכה עמוקה בתוך המערכת פנימה. כעת, כשהביקורת מסרבת לדעוך, העורך הראשי של ה"טיימס", ג'וזף קאהן, מבצע לוליינות מילולית בניסיון לייצר חיץ בין מערכת החדשות של העיתון לבין הטור של קריסטוף, אך תוך התחמקות מקבלת אחריות אמיתית או התנערות מהשקרים. המאמר שלפניכם מנתח את התגובה המגומגמת של קאהן, מציץ אל הקרעים הפנימיים בצמרת העיתון, ומציב סימן שאלה גדול על האמינות המקצועית של קריסטוף עצמו לאור הסתבכויותיו הקודמות.

========================================

במאי 2026 פרסם ה'ניו יורק טיימס' מאמר של בעל טור הדעה ניקולס קריסטוף. תחת הכותרת "השתיקה אל מול אונס הפלסטינים", הוא האשים את ישראל בהתעללות מינית נרחבת ושיטתית באסירים פלסטינים, לרבות שימוש בכלבים לשם אונס. הטור עורר מחלוקת משמעותית ונתקל בהתנגדות עזה מצד CAMERA, כמו גם מבקרים אחרים שמצאו בעיות חמורות בטיעוניו של קריסטוף ובפרקטיקות העיתונאיות שלו.

העורך הראשי של ה'טיימס', ג'וזף קאהן, השמיע לאחרונה כמה הערות המתייחסות למחלוקת. בתור העורך הראשי, קאהן "מפקח על כל ההיבטים של מערכת החדשות העולמית ודיווחי החדשות של הטיימס". למרבה ההפתעה, דבריו רמזו כי מערכת החדשות של העיתון מרחיקה את עצמה מקריסטוף.

חשוב לציין כי קאהן אמר שמערכת החדשות לא הייתה מפרסמת כתבה זהה: "אי אפשר לומר אם היינו מפרסמים כתבה זהה. סביר להניח שלא". לאחר מכן, הוא חזר שוב על הנקודה והצהיר: "לא היינו מפרסמים בדיוק את אותה הכתבה".

קאהן גם דאג להבהיר שהוא ומערכת החדשות אינם אחראים לטור. לדברי קאהן, עבודתו של קריסטוף "נערכה על ידי מחלקת הדעות שלנו, היא לא נערכה על ידי מערכת החדשות שלנו. לכן ישנה הבחנה, אך לא מדובר בהבדל קטגורי".

הערותיו של קאהן בנוגע לטור של קריסטוף פורסמו ב-8 ביולי 2026 באתר 'וושינגטון פרי ביקון'. בתגובה לדיווח של, אותו הגדיר ה'טיימס' כלא מדויק, פרסם צוות התקשורת של העיתון את הטקסט של דברי קאהן בנוגע לקריסטוף בפוסט ברשת X:

זה לא מדויק והוצא מהקשרו. הנה הציטוט המלא שמסר ג'ו קאהן כשנשאל האם הטור של ניק קריסטוף היה מתפרסם בדיווח החדשותי:

"כלומר זה קצת היפותטי. ניק [קריסטוף], כפי שאתם יודעים, הוא בעל טור דעה. הוא גם כתב חוץ מוערך מאוד של ה'ניו יורק טיימס' שעשה לעצמו שם במשימות שונות מעבר לים, בסין, ברחבי העולם, בדיווחים מאפריקה, מיפן. הוא עיתונאי מוערך מאוד. בטור הדעות שלו הוא גם מבצע הרבה דיווח מקורי, בדרכים. כך שלניק יש מותג ותחום מומחיות משלו. והכתבה הזו נערכה על ידי מחלקת הדעות שלנו, היא לא נערכה על ידי מערכת החדשות שלנו. לכן ישנה הבחנה, אך לא מדובר בהבדל קטגורי.

אי אפשר לומר אם היינו מפרסמים כתבה זהה. סביר להניח שלא, כי זה לא — אתם יודעים שלניק יש מיקוד מסוים בזכויות אדם ומלחמה וזה מעין חלק מתחום המיקוד שלו כפובליציסט. אז לומר, 'האם היינו מפרסמים בדיוק את אותה הכתבה?' לא, לא היינו מפרסמים בדיוק את אותה הכתבה. אבל דיווחנו באופן דומה מאוד על התעללויות במערכת הכליאה הישראלית.

דיווחנו גם על התעללויות מיניות מצד חמאס נגד שבויים ישראלים או נגד ישראלים במהלך מתקפת השבעה באוקטובר. כך שדיווחנו על התעללות מינית בשני הצדדים, ובכל פעם שאנחנו עושים זאת הדבר מעורר מחלוקת רבה. כך קרה גם עם הכתבה של ניק. הכתבה הזו במקרה נעשתה על ידי מחלקת הדעות, על ידו כפובליציסט.

אתם יודעים, יש לי אמון בעמיתיי ממחלקת הדעות שהם עורכים קפדניים".

מה שקאהן אינו אומר הוא בעל חשיבות עליונה, ומעלה שתי שאלות קריטיות: איך ומדוע?

במה היה הדיווח שונה אילו הגיע ממערכת החדשות? מדוע הוא היה נעשה אחרת? הקוראים יכולים רק לנחש באופן מושכל. העובדה שמערכת החדשות מעולם לא המשיכה לחקור את טענותיו של קריסטוף באמצעות דיווחים נוספים, למרות אופיין המרעיש של ההאשמות, עשויה לסייע במתן תשובות לשאלות אלו.

אך קאהן נמנע מלהשיב על שאלות אלו, ומבקש רק לשוות לעצמו ולמערכת החדשות שלו מראה מעורפל של ריחוק מניקולס קריסטוף.

אך אין להמעיט בחשיבותן של שאלות אלו.

ראשית, דבריו של קאהן אינם הפעם הראשונה שבה ה'טיימס' מתנהל בזהירות סביב לקיחת אחריות על טורו של קריסטוף בתגובה לביקורת. בחודש מאי, העיתון גיבה את בעל הטור בעת שנראה כאילו הוא מסייג את טענותיו. קתלין קינגסבורי, ראש מחלקת הדעות של ה"טיימס", גיבתה את הטור ואת קריסטוף עצמו. עם זאת, אוסף מכתבים למערכת שהתייחסו לטור זכה לכותרת "עדויות פלסטיניות על אונס בידי ישראלים". מדוע זה משמעותי? מכיוון שהטור של קריסטוף העלה האשמות חמורות במילותיו שלו. כעת, נראה כי ה"טיימס" הוריד את דרגתם לטענות שמועלות על ידי אחרים בלבד. בכך, הם נמנעים מקבלת אחריות על דבריו של בעל הטור שלהם.

שנית, זו אינה הפעם הראשונה שחילוקי דעות בין מערכת החדשות למערכת הדעות הופכים לפומביים. ה'ניו יורק פוסט', Puck ו-Ynet דיווחו כי חברי מערכת החדשות של העיתון היו ביקורתיים מאוד כלפי הטור של קריסטוף ואף חשו מבוכה ממנו. נראה שקינגסבורי עצמה חשה לחץ מספיק כדי להבהיר כי "צוות החדשות של ה'טיימס' במזרח התיכון לא מילא שום תפקיד בטור של ניק".

שלישית, הטור מחודש מאי בנוגע ליחסה של ישראל לפלסטינים לא היה הפעם הראשונה ולא האחרונה שבה קריסטוף היה מעורב במחלוקות משמעותיות. בעבר, הוא קידם באגרסיביות סיפורים מושכי תשומת לב דומים שהתבררו כשקריים. שקרים אלו נחשפו מאוחר יותר, מה שהוביל אותו להודות בטעויותיו בשנת 2014.

ביוני 2026, כחודש לאחר הטור שלו על ישראל והפלסטינים, דיווח אתר "סמאפור" (Semafor) כי הטורים של קריסטוף ציטטו או הזכירו אנשים שתרמו בעבר כסף לקמפיין הכושל שלו למועמדות המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל מדינת אורגון – אך קריסטוף לא חשף קשרים אלו. כשהוא חזר לעיתון בעקבות ההרפתקה הפוליטית, הבטיח ה'טיימס' לקוראיו כי קריסטוף יחשוף קשרים מסוג זה. בעקבות גילוי זה, מסר ה"טיימס" כי יבחן מחדש את עבודתו של קריסטוף.

לאור הערותיו של קאהן, מחדליו של קריסטוף, התנהלותו הזהירה של ה'ניו יורק טיימס' עצמו סביב הטור, ו"מלחמת האזרחים" שדווח עליה בעבר בין מערכת החדשות למחלקת הדעות, העיתון צריך לספק לקוראיו תשובות. הטור של קריסטוף מעלה האשמות חמורות. על ה'טיימס' להצהיר בבירור את עמדתו בנוגע לטענות הללו.

לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.