השיטה: איך להאשים את ישראל ברצח עם

ביום שישי האחרון התפרסמה ב'הארץ' ה"אקסיומה" הבאה:

ישראל הפכה בעצמה לגזענית, תוקפנית וכמעט פשיסטית, והיא כיום האויבת הראשית של המשפט הבינלאומי. ראש הממשלה שלה מבוקש על רצח עם — וזאת על בסיס הגדרות חוקיות שנוסחו בין השאר על ידי יהודים, בעקבות השואה.

העיתונאי עפרי אילני החתום על ה"אקסיומה", מתייחס כמובן להגדרה החוקית המקובלת לג'נוסייד, כפי שהיא מופיעה באמנת האו"ם מ 1948, ומן הסתם על אותו בסיס פרשני עליו התבסס גם ארגון 'אמנסטי אינטנשיונל', שבדו"ח מיוחד שפרסם האשים אף הוא את ישראל ברצח עם בעזה, על בסיס הגדרתו באמנת האו"ם מ 1948.

ואולם, יש בעיה. הגדרת הג'נוסייד באמנת האו"ם משנת 1948 ברורה:

פעולות המבוצעות בכוונה לחסל, במלואה או בחלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית

אלא שהרחקת האוכלוסייה האזרחית מאזורי הקרבות, המאפיינת את מלחמת ישראל בחמאס בעזה, וההשקעה הישראלית חסרת התקדים בצמצום פגיעה בבלתי מעורבים, מוכיחות את ההפך הגמור. ישראל עושה כל שביכולתה כדי להימנע מלפגוע בתושבי רצועת עזה הערבים.

למעשה, כל מאמץ שינוע האוכלוסיה האזרחית אל מחוץ לאזורי הלחימה, שישראל התמידה בו למרות שעיכב את הלחימה, הפך אותה למורכבת יותר, והעמיד את חיילי צה"ל בסכנה, נועד בדיוק לשם כך – להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים.

כיצד אם כן, מסביר 'אמנסטי' את האשמתו שישראל מבצעת רצח עם, אם היא עושה בדיוק להיפך? בדו"ח נכתב:

'אמנסטי אינטרנשיונל' רואה בכך פרשנות צפופה מדי של תורת המשפט הבינלאומית וכזו שתמנע למעשה מסקנה של ג'נוסייד בהקשר של סכסוך מזוין. הארגון סבור כי יש לפרש את אמנת רצח העם באופן שיבטיח שרצח עם יישאר אסור הן בימי שלום והן במלחמה וכי אין לקרוא את פסיקת ה-ICJ כדי למנוע למעשה ממצא של רצח עם במהלך מלחמה

במילים אחרות, הפרשנות המשפטית אינה מאפשרת להאשים את ישראל בג'נוסייד, ולכן יש לשנות אותה.

נסכם:

'הארץ' טוען שישראל מבצעת רצח עם "על בסיס הגדרות חוקיות שנוסחו בין השאר על ידי יהודים, בעקבות השואה". ומשמתברר שלפי אותן הגדרות ישראל דווקא יוצאת מגדרה כדי למנוע רצח עם, מוצע שינוי ההגדרה, או לפחות פרשנות חדשה ויצירתית שלה, במטרה להחילה בכל זאת על ישראל.

חנן עמיאור הוא עורך לשעבר של אתר 'פרספקטיבה'