זיכרון סלקטיבי ב'הארץ': כשהסתה לפיגועים הופכת ל"זכות לספר סיפור" יש שכחה טבעית, יש שכחה מודחקת, ויש את השכחה של חנין מג'אדלה – שבהינף מקלדת הצליחה להפוך סרטוני תעמולה של פיגועי התאבדות ל"ערב מספרי סיפורים" תמים ופיוטי שלומי בן-מאיר | 21.01.26 | הפיגוע בקו 5 בתל אביב, אוקטובר 1994. יחיא עיאש הכין את חומר הנפץ והלביש אותו על המחבל. צילום: ברקאי וולפסון, דובר צה"ל. ויקיפדיה שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בטורה האחרון ב'הארץ', מתלוננת חנין מגאדלה על מעצר שביצעו לאחרונה שוטרי משטרת ישראל בעיר שכם: איני יודעת מדוע דווקא הידיעה הזאת תפסה אותי. האלמנה של יחיא עיאש נעצרה בידי שוטרי היחידה ללוחמה בפשיעה, לאחר שלטענתם "פירסמה דברי הסתה ביום השנה ה–30 לחיסולו, בחשבון הפייסבוק שלה"… מיד חשבתי על המהירות שבה מדינת ישראל עוצרת פלסטינים משני עברי הקו הירוק המיטשטש — פעם בידי הצבא, פעם בידי משטרה אזרחית, על פוסטים, על מלים, על זיכרונות, על היסטוריה. הקורא מיד מבין את העוול הנורא שנגרם: אלמנתו של עיאש נעצרה "על פוסטים, על מילים, על זיכרונות", ש"לטענתם" של השוטרים היוו הסתה! לא זו אף זו, כותבת מג'אדלה, המשטרה מיהרה לעצור את האלמנה המסכנה בעוד שיש כל כך הרבה אחרים הראויים להיעצר ולא נעצרים – נערי הגבעות, חברי ארגוני הפשיעה, פוליטיקאים ועיתונאים המסיתים נגד הפלסטינים ועוד ועוד. ודווקא אותה עצרו?! מדובר בחלק ממהלך מכוון להשתקת קולם של הפלסטינים, קובעת מג'אדלה: זאת תזכורת לכך שגם אחרי חיסול, גם אחרי 30 שנה, המדינה, אפילו כמי שניצחה, אינה יכולה להרשות לעצמה קיום של זיכרון… ישראל אינה מסתפקת בשליטה על אדמה, תנועה ומשאבים; היא דורשת שליטה על התודעה, על ההיסטוריה, על זכות היסוד לספר את הסיפור שלך. נסכם: אלמנתו של עיאש בסך הכל רצתה "לספר את הסיפור שלה" ולאפשר "קיום של זיכרון", אך מבחינת המדינה פעילות תמימה שכזאת היא בלתי נסבלת, והשוטרים רואים בכך הסתה. רק שני פרטים קטנים מג'אדלה שוכחת כליל לציין במאמרה. קודם כל, מי הוא יחיא עיאש? נכון, מדובר בשם ידוע למדי, ו'הארץ' הוא העיתון לאנשים חושבים, ובכל זאת יש לעיתון גם קוראים צעירים, שלא לדבר על קוראים לא-ישראלים רבים, שלא בהכרח יודעים מי הוא היה ועל שום מה הוא חוסל לפני 30 שנה. למענם נזכיר כי עיאש היה ממקימי הזרוע הצבאית של חמאס, אשר רתם את הידע שלו בהנדסה כדי לייצר מטעני חבלה ולהפוך לחלוץ פיגועי ההתאבדות נגד ישראל. במהלך שנות ה-90 הוא תכנן והוציא לפועל פיגועים קטלניים רבים, בהם נהרגו כ-100 ישראלים ונפצעו כ-400. חשוב מכך, מה פרסמה אלמנתו של עיאש שבגינו נעצרה? מג'אדלה מספרת על "פוסטים", "זכרונות", "קיום של זיכרון", "היסטוריה" ו"הזכות לספר את הסיפור שלך". אבל מה היא פרסמה? ובכן, הרי הפרטים, מתוך הודעת המשטרה לאחר המעצר: בין היתר פרסמה החשודה סרטון תעמולה המהלל את המחבל יחיא עיאש, בו נראים פיגועי התאבדות באוטובוסים, תוך שימוש בדימויים של נשק, פיצוצים והלוויות המוניות. הסרטון מסתיים בקריאה מסיתה להמשך דרך הטרור תחת הכותרת "יחזרו התקוות"… עוד בין פרסומיה היללה ושיבחה מחבלים נוספים והציגה אותה כ"אחים" ו"כוכבי הדרך" ובכך האדירה את פעולות הטרור. אם כן, זהו "הסיפור" הפלסטיני לפי מג'אדלה: קריאה לרצח המוני וחסר אבחנה של אזרחים ישראלים. עכשיו ברור למה היא העדיפה להשמיט את הפרט הזה ממאמרה. להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.
