טעות עובדתית ב'ידיעות אחרונות': האם כל התערבות צבאית אמריקאית מסתיימת באסון?

הפרשן הוותיק שמעון שיפר כתב בטורו האחרון ב'ידיעות אחרונות', בעניין המלחמה האמריקאית-ישראלית נגד המשטר האיראני:

ב-1956 נהגו הוריי להאזין לשידורי "רדיו אירופה החופשית"' שעודדו את ההונגרים להיאבק בשלטון הקומוניסטי. ואז הייתה המרידה, תוך הכרה שהמערב יסייע למורדים. הסוף ידוע: הטנקים הרוסיים כתשו את ניסיון ההפיכה. בכלל, כל הניסיונות של אמריקה לעודד שינוי באמצעות התערבות צבאית, בכל מקום, הסתיימו באסון. ניתן להניח שגם ההרפתקה הנוכחית תסתיים באסון שעלול להוביל את האזור לכאוס, ואולי להשתלטות של גורמים קיצוניים יותר.

ההדגשה שלנו. שיפר קובע ש"כל הניסיונות של אמריקה לעודד שינוי באמצעות התערבות צבאית, בכל מקום, הסתיימו באסון". לצורך כך הוא נשען על המרד בהונגריה ב-1956, כדי להוכיח את טענתו. התיאור ההיסטורי שלו לגבי הונגריה מדויק, אבל המסקנה הגורפת שלו פשוט מנותקת מהעובדות.

האמת היא שלאורך ההיסטוריה שלאחר מלחמת העולם השנייה, היו כמה וכמה התערבויות צבאיות אמריקניות מוצלחות, שהביאו לתוצאות חיוביות לכל הדעות. הנה כמה דוגמאות מייצגות:

גרנדה, 1983: ב-1983 פלשה ארצות הברית לגרנדה במסגרת מבצע "זעם דחוף", בעקבות הפיכה צבאית אלימה וחשש לגורלם של אזרחים אמריקאים ששהו באי. המבצע הצבאי נמשך ימים ספורים בלבד, והסתיים בהפלת המשטר המרקסיסטי ובהחזרת השלטון הדמוקרטי למדינה, שנותר יציב עד ימינו. יום הפךישה, ה-25 באוקטובר הוא יום חג לאומי בגרנדה.

פנמה, 1989: בשנת 1989 פתחה ארצות הברית במבצע "מטרה צודקת" בפנמה במטרה להפיל את שלטונו של הדיקטטור מנואל נורייגה, שהיה מעורב בסחר בסמים ואיים על אינטרסים אמריקאיים באזור. ההתערבות המהירה הסתיימה בלכידתו של הרודן, השיבה את השלטון הדמוקרטי למדינה, והבטיחה את היציבות סביב תעלת פנמה האסטרטגית לשנים רבות.

מלחמת המפרץ, 1991: ההתערבות הצבאית האמריקאית הובילה לשחרור כווית מהכיבוש העיראקי בתוך זמן קצר ובהצלחה אסטרטגית מובהקת. בניגוד לטענתו של שיפר על כאוס ואסון, מבצע זה חיזק את הבריתות של ארה"ב במזרח התיכון, בלם את התוקפנות של סדאם חוסיין, והשיג את יעדיו מבלי לשקוע בבוץ המקומי.

דרום קוריאה, 1950-1953: ההתערבות הצבאית האמריקאית רחבת ההיקף מנעה את נפילת חצי האי כולו לידי הקומוניסטים מהצפון. אף שהמלחמה הייתה עקובה מדם, היא אפשרה את צמיחתה של דרום קוריאה מאוחר יותר לדמוקרטיה יציבה ואחת הכלכלות המובילות בעולם – ההפך המוחלט מ"אסון".

בוסניה, 1995: בשנת 1995, לאחר שנות אלימות קשות וטיהור אתני, הובילה ארצות הברית התערבות צבאית של נאט"ו בבוסניה כדי לבלום את הכוחות הסרביים ולהסיר את המצור מעל סרייבו. הפצצות אלו אילצו את הצדדים הלוחמים לשבת לשולחן המשא ומתן, מה שהוביל להסכם דייטון ששם קץ למלחמה העקובה מדם והחזיר את היציבות לאזור.

קוסובו, 1999: בשנת 1999 הובילה ארצות הברית את מערכת ההפצצות של נאט"ו נגד יוגוסלביה, במטרה לעצור את הטיהור האתני שביצעו הכוחות הסרביים באוכלוסייה האלבנית בחבל קוסובו. המבצע האווירי אילץ את כוחותיו של סלובודן מילושביץ' לסגת, איפשר את שובם של מאות אלפי פליטים לבתיהם, וסלל בסופו של דבר את הדרך לעצמאותה של קוסובו.

אכן, לארצות הברית היו גם כישלונות אסטרטגיים צורבים והתערבויות צבאיות שהובילו לאסונות מהדהדים. המציאות הגיאופוליטית לעולם אינה שחור ולבן, אלא מורכבת. זכותו המלאה של שמעון שיפר להזהיר ולהתריע מפני ההשלכות המסוכנות שהוא חושש שיתפתחו בעקבות המלחמה מול איראן. ואולם, כאשר הוא בוחר לבסס את טיעוניו על הקביעה שכל ההתערבויות האמריקאיות, בכל מקום, נכשלו והביאו לאסון – הוא חוטא לעובדות ההיסטוריות ומרדד את הדיון הציבורי במקום להעמיק אותו.

פנינו לעורכי 'ידיעות אחרונות' והצבענו על הטעות העובדתית הגסה בטורו של שמעון שיפר. אנו נעדכן כאן אם וכאשר הם יבחרו לתקן את השגיאה שפרסמו.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.