כשל מוסרי ועיתונאי: כיצד ה'ניו יורק טיימס' מטייח את פשעי חמאס באמצעות עלילות ומקורות מוכתמים

אתמול, חוקרים ישראלים פרסמו דו"ח מתועד בקפידה המפרט את השימוש באלימות מינית כמרכיב מרכזי במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 ולאחר מכן במהלך שביים של החטופים. מחברי הדו"ח יידעו את עיתון ה'ניו יורק טיימס' על קיומו, ולפי הדיווחים גם על מועד פרסומו, אך העיתון סירב לסקר את הסיפור.

במקום זאת, בניסיון גלוי (ומוצלח, למרבה הצער) להסיח את דעת הקהל מהממצאים, ה'ניו יורק טיימס' ובעל הטור שלו ניקולס קריסטוף בחרו לפרסם בערב שלפני פרסום הדו"ח מאמר דעה המשווה בין ישראל לחמאס ומטיח האשמות ב"אלימות מינית ישראלית" מצד סוהרים.

כל טענה מהינה להתעללות צריכה להיחקר. יחד עם זאת, הטור של קריסטוף בבירור אינו עומד בסטנדרטים בסיסיים של עיתונאות אתית. למשל, המאמר שלו מסתמך במידה רבה על Euro-Med, ארגון לא ממשלתי קיצוני שמייסדו ויושב הראש שלו, ראמי עבדו, הפיץ שוב ושוב דיסאינפורמציה על ישראל – כולל שקרים המכפישים את המדינה היהודית כסוטה מינית. בפוסט ברשתות החברתיות משנת 2023, שיתף עבדו מפה של מיקומי התרעות על רקטות, והתעקש בשקר כי זו "מפה של עברייני מין רשומים החיים בישראל." הפוסט נותר באוויר עד היום, זמן רב לאחר שהשקר הופרך.

עבדו גם הציג מצג שווא של תמונות ממלחמת האזרחים בסוריה כאילו הן צולמו ברצועת עזה, ובמקום אחר שיקר שחטופים אזרחים המוחזקים בידי חמאס הם חיילים. בתוך כך, יושב ראש מועצת המנהלים של Euro-Med, ריצ'רד פאלק, שיבח בחום ספר אנטי-יהודי מאת אנטישמי ומכחיש שואה ידוע לשמצה, וספג ביקורת ממזכ"ל האו"ם על כך שקידם תיאוריות קונספירציה על ה-11 בספטמבר. למרות פסילתו כמקור מהימן, קריסטוף מצטט את Euro-Med שלוש פעמים בטור שלו.

קריסטוף אינו משתף את הקוראים בכך שמקור נוסף שלו, סאמי אל-סעאי, האשים בעבר גורמים פלסטיניים כי עינו אותו בכלא פלסטיני, אך סתר לחלוטין את גרסתו שלו כששוחח עם איגוד העיתונאים הפלסטיני. תהא הגרסה הנכונה אשר תהא, עיתונאי בעל סטנדרטים היה לכל הפחות מיידע את קוראיו על ההיסטוריה חסרת העקביות שלו בנושא.

מקור נוסף עליו מסתמך קריסטוף במידה רבה הוא דו"ח של ועדת חקירה של האו"ם, המורכבת משלושה גורמים מוטים שסרחו, שכל אחד מהם התפטר לאחר ביקורת נרחבת על התבטאויותיו האנטישמיות, כגון הטענה שיהודים שולטים ברשתות החברתיות.

אדם אחד שצוטט בטור אף האשים את קריסטוף בסילוף עמדותיו. "לא אימתתי את הטענות הללו", אמר ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט בהצהרה ל'ניו יורק טיימס' שנצפתה על ידי האתר The Free Press. "אין לי שום מידע שתומך בטענות הללו, כפי שאמרתי למר קריסטוף. לכן, מיקום הציטוט שלי לאחר עמודים של האשמות כאלו מסלף את עמדותיי".

לקריסטוף כבר היו דיווחים בסוגיות הומניטריות שהתבררו כשקריים. ב-2014 הוא כתב מאמר שכותרתו "כאשר מקורות אולי שיקרו", שבו הודה כי "הוליכו אותו שולל" על ידי מקור בכתבה העוסקת בסחר במין. הוא כתב מספר מאמרים המשבחים פעיל הומניטרי אחר בעל רקע בדוי.

לקוראי ה'ניו יורק טיימס' מגיע לקרוא כתבה שנבדקה ביסודיות רבה יותר ומדווחת באופן מלא יותר. כעת ראוי ליידע אותם על הבעיות והפגמים הרצופים לאורך מאמרו של קריסטוף. על העיתון לחזור בו מהטענה השערורייתית של קריסטוף, שמגמדת את האונס, הרצח והביתור של אינספור נשים ישראליות – הוא טוען כי "ההתעללות המחרידה שבוצעה בנשים ישראליות ב-7 באוקטובר מתרחשת כעת לפלסטינים יום אחר יום". עליו לחקור את עיתוי פרסום הכתבה, שנראה כי נועד להסיח את הדעת מדו"ח המפליל את חמאס, משמע נועד להגן על חמאס. על העיתון להתייחס להאשמה החמורה כי עמדותיו של אולמרט סולפו. ועליו להכיר ולהתנצל על עבודת המקורות הפגומה ללא תקנה של הכתבה שהוא פרסם.

לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.