כשל מוסרי ועיתונאי: כיצד ה'ניו יורק טיימס' מטייח את פשעי חמאס באמצעות עלילות ומקורות מוכתמים

בעוד שתחקיר ישראלי מקיף על פשעי השבעה באוקטובר זוכה להתעלמות מערכתית, טור דעה מניפולטיבי מאשים את ישראל באלימות דומה, תוך הסתמכות על שקרנים בעלי מוניטין, עדויות שקריות וסילוף בוטה של דברי ראש ממשלה לשעבר

מתוך כתבת ה'ניו יורק טיימס'

אתמול, חוקרים ישראלים פרסמו דו"ח מתועד בקפידה המפרט את השימוש באלימות מינית כמרכיב מרכזי במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023 ולאחר מכן במהלך שביים של החטופים. מחברי הדו"ח יידעו את עיתון ה'ניו יורק טיימס' על קיומו, ולפי הדיווחים גם על מועד פרסומו, אך העיתון סירב לסקר את הסיפור.

במקום זאת, בניסיון גלוי (ומוצלח, למרבה הצער) להסיח את דעת הקהל מהממצאים, ה'ניו יורק טיימס' ובעל הטור שלו ניקולס קריסטוף בחרו לפרסם בערב שלפני פרסום הדו"ח מאמר דעה המשווה בין ישראל לחמאס ומטיח האשמות ב"אלימות מינית ישראלית" מצד סוהרים.

כל טענה מהינה להתעללות צריכה להיחקר. יחד עם זאת, הטור של קריסטוף בבירור אינו עומד בסטנדרטים בסיסיים של עיתונאות אתית. למשל, המאמר שלו מסתמך במידה רבה על Euro-Med, ארגון לא ממשלתי קיצוני שמייסדו ויושב הראש שלו, ראמי עבדו, הפיץ שוב ושוב דיסאינפורמציה על ישראל – כולל שקרים המכפישים את המדינה היהודית כסוטה מינית. בפוסט ברשתות החברתיות משנת 2023, שיתף עבדו מפה של מיקומי התרעות על רקטות, והתעקש בשקר כי זו "מפה של עברייני מין רשומים החיים בישראל." הפוסט נותר באוויר עד היום, זמן רב לאחר שהשקר הופרך.

עבדו גם הציג מצג שווא של תמונות ממלחמת האזרחים בסוריה כאילו הן צולמו ברצועת עזה, ובמקום אחר שיקר שחטופים אזרחים המוחזקים בידי חמאס הם חיילים. בתוך כך, יושב ראש מועצת המנהלים של Euro-Med, ריצ'רד פאלק, שיבח בחום ספר אנטי-יהודי מאת אנטישמי ומכחיש שואה ידוע לשמצה, וספג ביקורת ממזכ"ל האו"ם על כך שקידם תיאוריות קונספירציה על ה-11 בספטמבר. למרות פסילתו כמקור מהימן, קריסטוף מצטט את Euro-Med שלוש פעמים בטור שלו.

קריסטוף אינו משתף את הקוראים בכך שמקור נוסף שלו, סאמי אל-סעאי, האשים בעבר גורמים פלסטיניים כי עינו אותו בכלא פלסטיני, אך סתר לחלוטין את גרסתו שלו כששוחח עם איגוד העיתונאים הפלסטיני. תהא הגרסה הנכונה אשר תהא, עיתונאי בעל סטנדרטים היה לכל הפחות מיידע את קוראיו על ההיסטוריה חסרת העקביות שלו בנושא.

מקור נוסף עליו מסתמך קריסטוף במידה רבה הוא דו"ח של ועדת חקירה של האו"ם, המורכבת משלושה גורמים מוטים שסרחו, שכל אחד מהם התפטר לאחר ביקורת נרחבת על התבטאויותיו האנטישמיות, כגון הטענה שיהודים שולטים ברשתות החברתיות.

אדם אחד שצוטט בטור אף האשים את קריסטוף בסילוף עמדותיו. "לא אימתתי את הטענות הללו", אמר ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט בהצהרה ל'ניו יורק טיימס' שנצפתה על ידי האתר The Free Press. "אין לי שום מידע שתומך בטענות הללו, כפי שאמרתי למר קריסטוף. לכן, מיקום הציטוט שלי לאחר עמודים של האשמות כאלו מסלף את עמדותיי".

לקריסטוף כבר היו דיווחים בסוגיות הומניטריות שהתבררו כשקריים. ב-2014 הוא כתב מאמר שכותרתו "כאשר מקורות אולי שיקרו", שבו הודה כי "הוליכו אותו שולל" על ידי מקור בכתבה העוסקת בסחר במין. הוא כתב מספר מאמרים המשבחים פעיל הומניטרי אחר בעל רקע בדוי.

לקוראי ה'ניו יורק טיימס' מגיע לקרוא כתבה שנבדקה ביסודיות רבה יותר ומדווחת באופן מלא יותר. כעת ראוי ליידע אותם על הבעיות והפגמים הרצופים לאורך מאמרו של קריסטוף. על העיתון לחזור בו מהטענה השערורייתית של קריסטוף, שמגמדת את האונס, הרצח והביתור של אינספור נשים ישראליות – הוא טוען כי "ההתעללות המחרידה שבוצעה בנשים ישראליות ב-7 באוקטובר מתרחשת כעת לפלסטינים יום אחר יום". עליו לחקור את עיתוי פרסום הכתבה, שנראה כי נועד להסיח את הדעת מדו"ח המפליל את חמאס, משמע נועד להגן על חמאס. על העיתון להתייחס להאשמה החמורה כי עמדותיו של אולמרט סולפו. ועליו להכיר ולהתנצל על עבודת המקורות הפגומה ללא תקנה של הכתבה שהוא פרסם.

לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות