מחלות הרקע של עזה: סבל אמיתי, נרטיבים שקריים חמאס מעוניין מאוד בהסתרת מחלות הרקע של הילדים המככבים בקמפיין הרעב שלו. מדוע התקשורת הבינלאומית משתפת עימו פעולה? CAMERA | 06.08.25 | סיוע הומניטרי בעזה. צילום: רח'ים ח'טיב/פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מאת גלעד עיני ב-23 ביולי, ראש משרד הבריאות בעזה שיתף חדשות משמחות על צעיר פלסטיני, אוסאמה אל-רקאב, שסבל מתת-תזונה חריפה. הילד בן החמש נמצא כעת במצב טוב לאחר שהועבר לבית חולים באיטליה לטיפול, כך דווח. אוסאמה אל-רקאב באיטליה, לאחר שמצבו השתפר באופן לא מפתיע, בכיר משרד הבריאות המזוהה עם חמאס, מוניר אל-בורש, לא ציין בהודעתו שישראל סייעה בתיאום ההעברה. למעשה, הנקודה המרכזית בפוסט שלו ברשתות החברתיות הייתה להאשים את ישראל בשקר. "התקשורת של הכיבוש הישראלי ניסתה להטעות את דעת הקהל", לדבריו, בטענה שלאוסאמה היו מחלות נלוות שתרמו למצבו הבריאותי החמור, בעוד שלמעשה אוסאמה היה בדיוק כמו ילדים אחרים בעזה. לא ברור לאילו "כלי תקשורת של הכיבוש" הוא התכוון. דיווחים לפיהם אוסאמה סבל מסיסטיק פיברוזיס, הפרעה גנטית הקשורה לקשיים תזונתיים, הופיעו קודם לכן ברשת NBC ובסוכנות הידיעות AP. אך ייתכן שהפוסט של אל-בורש נכתב בעקבות מאמר שפורסם ב'הארץ'. המאמר, שהיה בבירור אוהד למצבם של תושבי עזה, הזכיר בקצרה את האבחנה של אוסאמה, ופורסם באותו יום שבו פרסם הבכיר את הפוסט שלו. מה שברור הוא שהערותיו של אל-בורש לא באו בתגובה לקמפיין הישראלי שמטרתו ליידע אנשים על הנסיבות הייחודיות של הילד אוסאמה. ממשלת ישראל שיתפה את המידע הזה רק כמה ימים לאחר מכן, לאחר שתמונה ישנה של הילד התשוש, שצולמה לפני החלמתו, התפשטה באופן נרחב ברשת ובתקשורת הבינלאומית — כולל בעמוד הראשי של עיתון איטלקי, שבו הכריז טור דעה כי יהודים בישראל אשמים ב"בדיוק אותם" פשעים שהנאצים עוללו להם. סוג זה של היפוך השואה אינו חדש כלל בתולדות "האנטישמיות החדשה", והוא נתפס כצורה של הכחשת שואה. אך מה לגבי הטענה הממוקדת יותר של אל-בורש? האם ישראל עמדה מאחורי קמפיין להמצאת מחלת רקע, והאם היא הצליחה להטעות כלי תקשורת מרכזיים? התשובה לכך היא לא, אלא אם כן הישראלים הצליחו איכשהו להטעות גם את משפחתו של אוסאמה. NBC לא ציינה ישראלים כמקור כשדנה בהפרעה הגנטית של אוסאמה, אלא את סבתו של הילד: סבתו של אוסאמה, אום אחמד אל-רקאב, קראה לרשויות הישראליות לאפשר את פינוי נכדה מעזה לטיפול בסיסטיק פיברוזיס. הילד סבל מהמחלה, שיכולה להקשות על שמירת משקל תקין, כאשר המלחמה החלה, וכעת הוא סובל מתת-תזונה חריפה. "אם הוא יישאר במצב הזה, הוא ימות," היא אמרה. סוכנות AP, מצידה, ציטטה את אמו של אוסאמה. 'הארץ' ציטט את הכתבה של אי-פי. כלי התקשורת יכלו באותה מידה לצטט את דודו של הילד, שפרסם בחודש אפריל את הקריאה הבאה בדף הפייסבוק שלו: בשל סגירת המעברים, מצבו של אחייני, אוסאמה אל-רקאב, ממשיך להידרדר עקב סיסטיק פיברוזיס, ספיגה לקויה, ירידה במשקל ותת-תזונה, כתוצאה ממצבו שלא אובחן כראוי. הוא זקוק בדחיפות לנסוע כדי להשלים את הבדיקות, לקבוע את מצבו ולקבל את הטיפול המתאים לו. אנו פונים לרשויות הרלוונטיות בבקשה לסייע לנו להסיעו בדחיפות. בטענה שאוסאמה היה בריא, הצגת מצבו כמייצג את האוכלוסייה הרחבה בעזה, והטענה שישראל משקרת בנוגע לכל זה, משרד הבריאות בעזה הוא זה שניסה "להטעות את דעת הקהל". הפוסט של אל-בורש היה אמור לשמש תזכורת לאמינות המפוקפקת של משרד הבריאות בעזה. אחרי הכל, אותו גוף של חמאס הצליח בעבר להטעות את התקשורת הבינלאומית לדווח באופן שקרי כי תקיפה אווירית ישראלית הרגה 500 פלסטינים שמצאו מחסה בבית החולים אל-אהלי בעזה (אז, כמו עכשיו, הטענות השקריות שירתו את האינטרסים של חמאס.) אך התקשורת הבינלאומית, שלא נרתעה אז — והמשיכה להתייחס למשרד הבריאות כאל מופת של אמינות — לא תיזכר כעת במאמצי התעמולה שלו. להפך, כלי תקשורת מרכזיים הלכו בעקבות "רוח המפקד". לא רק העיתון האיטלקי העלים את הקשיים הבריאותיים של אוסאמה. כך עשתה גם BBC. סוכנות הידיעות הממלכתית התורכית אנדולו, ציינה רק שאוסאמה היה "פעם ילד בריא". ורופא בכיר בעזה טען כי "מה שקורה לאוסאמה קורה לכל הילדים ברצועת עזה". מצבו של אוסאמה לא היה היחיד שהוסתר. ה'ניו יורק טיימס' היה אחד מכלי תקשורת רבים שהובילו את הקוראים להאמין שמוחמד אל-מותאווק, ילד הסובל מתת-תזונה חמורה, היה אלמלא כן ילד רגיל ובריא. תחת תמונה גדולה בעמוד הראשי של גופו התשוש, ה'טיימס' ציין כי על פי אמו, הוא "נולד בריא". מאמר נוסף במהדורה של אותו יום אמר אותו דבר. אך תחקיר עצמאי של דיוויד קולייר חשף דו"ח רפואי שנחתם על ידי רופא בעזה, המראה כי למוחמד יש שיתוק מוחין, מצב שמעמיד ילדים בסיכון גבוה יותר לתת-תזונה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ה'טיימס' עדכן לבסוף את הכתבה שלו. "מוחמד, על פי הרופא שלו, סבל מבעיות בריאות קיימות שפגעו במוחו ובהתפתחות השרירים שלו," כך נכתב כעת. גם CNN, שדיווחה על סבלו של מוחמד, עדכנה את הכתבה שלה וציינה כי הילד "סובל מהפרעה בשרירים הדורשת פיזיותרפיה ותזונה מיוחדת." כלי תקשורת אחרים, לעומת זאת, לא טרחו לתקן את הכתבות שלהם. NPR לא רק שלא יידעה את הקוראים על מחלת הרקע של מוחמד, היא גם רמזה שהוא מייצג את כל ילדי עזה: "זו רק משפחה אחת. בעזה יש כמיליון ילדים — כמחצית מהאוכלוסייה." האם מחלות הרקע במקרים אלו ואחרים הן בעלות חשיבות? ברור שהן חשובות עבור מנהל משרד הבריאות בעזה ששיקר לגביהן, ועבור העיתונאים שהטעו את הקהל שלהם. עבורם, נראה כי המידע השגוי נועד לספר סיפור לא מדויק על היקף חוסר הביטחון התזונתי בעזה, שבתורו נועד למכור סיפור שקרי על המדיניות והכוונות של ישראל (האו"ם, שתרם למשבר בכך שלא העביר מאות משאיות של סיוע מזון מנקודת האחסון שלו בעזה, בדרך כלל אינו סופג ביקורת בדיווחים אלה). אם החדשות המעוותות מצליחות לעורר כעס נגד ישראל ולהסיח את דעת הקהל מסירובו של חמאס להיכנע ולחסוך בסבל של אזרחיו, חמאס רואה בכך ניצחון. לא כדאי לצפות מהם ליותר מזה. אך אם ברצונם לדווח על חדשות בצורה מדויקת וליידע את הציבור באופן מלא, עיתונאים חייבים לתאר מקרים חריגים כחריגים, ולא להסתיר את האמת בשירות נרטיב מסוים. האמת, אחרי הכל, אינה שוללת את קיומו של סבל אמיתי בעזה. ואם השקרים מסייעים לחמאס, הם אינם מגינים על תושבי עזה. כאשר עיתונאים מציגים באופן שגוי מקרים רפואיים חריגים כמייצגים את האוכלוסייה הרחבה של עזה, הם מפרים את מחויבותם לדיווח מדויק, מסיחים את הדעת ממאמצים למדוד ולטפל כראוי במשבר ההומניטרי, ופוגעים באמינות החיונית לתיעוד והתמודדות עם הסבל, בעזה ומחוצה לה. במאי האחרון, טום פלטשר, ראש הסיוע ההומניטרי של האו"ם, טען כי 14,000 תינוקות מעזה ימותו תוך יומיים ללא גל של סיוע מזון. עד מהרה התברר שהוא הציג באופן מופרך את הדו"ח המקורי, שהזהיר כי 14,000 ילדים עלולים לסבול מתת-תזונה חריפה במהלך השנה. באופן מובן, הכישלון הוביל רבים למסקנה שאין לתת אמון באו"ם בכל הנוגע לרעב בעזה. וכעת, עם דיווחים שגויים נרחבים נוספים, מעגל חוסר האמון גדל. חוסר הביטחון התזונתי בעזה, משבר הומניטרי שמשפיע באופן לא פרופורציונלי על אנשים עם מצבים רפואיים קיימים, הוא אכן אמיתי וקיים. אך כך גם מלחמת התעמולה המנוהלת משם. המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA.