מכבסת המילים של הניו יורק טיימס: כך הפך שונא ישראל קיצוני ל"מבקר חריף" בעוד ראש עיריית ניו יורק, זוהרן ממדאני, מקדם תומכי חמאס ופועל לחיסול המדינה היהודית, "העיתון החשוב בעולם" מתעקש למתג אותו כ"מבקר חריף" בלבד. הנתונים המבהילים על הזינוק בפשיעה האנטישמית מוכיחים: ההלבנה התקשורתית הזו עולה בדם. ג'ניפר קוזי | 16.02.26 | זוהרן ממדאני. צילום: לירי אגמי/פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס האם מסתובב במערכות העיתונים מזכר המורה לכתבים להתייחס לזוהרן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק החדש, רק כאל מבקר של ישראל, ולא כתומך בתנועת שנאה השואפת להשמיד מדינה המאכלסת מחצית מיהודי בעולם? קחו את ה'ניו יורק טיימס' לדוגמה. העיתון מתייחס בעקביות ובחוסר יושרה לממדאני כ"מבקר חריף של ישראל". לפעמים הוא "מבקר נחרץ של ישראל", "מבקר קולני של ישראל", "מבקר סוציאליסטי של ישראל", או "מבקר ותיק של ישראל". ישנם גם אזכורים לכך שיש לו "ביקורת חריפה על ישראל", כמו בכתבתו של ניקולס פנדוס מ-11 בפברואר 2026, תחת הכותרת הססגונית "מייסדת שותפה של 'בחורות לוהטות למען זוהרן' הפיצה תיאוריות קונספירציה על ישראל". רוב "המבקרים החריפים" האחרים שה'טיימס' מתאר מבקרים דברים כמו הוצאות כספיות, מנהיגים ו/או מדיניות, תעשיות וממשלות. למעט אזכור יחיד ב-1997 לכך שננסי פלוסי היא "מבקרת חריפה של סין", הטיימס אינו מתאר שום פוליטיקאי אמריקאי – מלבד ממדאני – כ"מבקר חריף" של מדינה שלמה, כולל צפון קוריאה, רוסיה, סין, קטאר, איראן או ניגריה. ייתכן והסיבה לכך היא שאין דבר כזה. לכנות את ממדני "מבקר חריף של ישראל" זה כמעט כמו לכנות את ולדימיר פוטין "מבקר חריף של אוקראינה". ממדאני הוא חלק מתנועת השנאה האנטי-ציונית. הוא תומך בתנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS). אנטי-ציונות מוגדרת באופן כללי כהתנגדות לכך שלעם היהודי תהיה הגדרה עצמית במולדתו – ישראל. בהינתן שיהודים נרצחו או נאלצו לברוח כמעט מכל מקום שבו חיו מאז שהוגלו מארץ ישראל, שלילת זכותם להגדרה עצמית במולדתם ויכולתם להגן על עצמם היא למעשה משאלת מוות למחצית מהאוכלוסייה היהודית בעולם – יותר משבעה מיליון יהודים. אלו הטוענים בעד השמדת המדינה היהודית מסכנים את חייהם של ישראלים יהודים, בהינתן עובדת ארגוני הטרור האלימים ושונאי היהודים המקיפים אותם. תנועת ה-BDS, כפי שהסברנו בעבר ב-CAMERA, היא מאמץ להביא לקיצה של המדינה היהודית באמצעות חרם, משיכת השקעות וסנקציות. תנועת ה-BDS מקדמת שקרים רבים, ביניהם שכל ישראל היא "קולוניית מתנחלים על המולדת הפלסטינית". אפשר להכיר בכך שערבים חיו באזור זמן רב מבלי להכחיש את העובדה ההיסטורית של הילידיות היהודית בארץ ישראל (יהודים באים מיהודה), אך תנועת ה-BDS מסרבת לעשות זאת. במקום זאת, במאמץ לשים קץ למדינה היהודית, היא נוקטת בגישה רב-זרועית של קידום אמברגו צבאי, משיכת השקעות מצד קרנות פנסיה ואוניברסיטאות, איסור ייבוא מישראל, החרמת חברות ישראליות וניתוק קשרים עם אקדמאים ומוסדות ישראליים. היא אינה מנסה לשנות התנהגות כלשהי מצד ממשלת ישראל או לשנות את חוקי המדינה – הוא רוצה לחסל את המדינה היהודית לחלוטין. לו ממדאני היה מאמין בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית אך היה מבקר – ולא משנה באיזו חריפות – את ממשלת ישראל, את המדיניות הישראלית, את החוקים הישראליים ואת החברה הישראלית – או אז ה'טיימס' יכול היה באופן אמין, אם כי נדיב, לתייג אותו כ"מבקר חריף". אך מי שרוצה לשים קץ להגדרה העצמית היהודית ומתנגד נחרצות לישראל כמדינה יהודית, הוא אדם המתעלם מהאפשרות הממשית למותם של מיליוני יהודים. ה'טיימס' מתעלם במפגיע מהעובדה שראש עיריית ניו יורק ממדאני גונה באופן נרחב על ידי ארגונים יהודיים כאשר, ביומו הראשון בתפקיד, ביטל שני צווים ביצועיים קודמים שאימצו את הגדרת האנטישמיות המקובלת של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) ושהגנו מפני תנועת ה-BDS המפלה. למעלה מ-1,000 רבנים הזהירו מפני האנטי-ציונות שממדאני דוגל בה. בנוסף, עלילת רצח העם שהפיץ נדחתה על ידי למעלה מ-500 חוקרים. ה'ניו יורק טיימס' מעליב מיליוני יהודים כשהוא מתעלם באופן שגרתי ממה שראש העירייה אומר וממה שהוא תומך בו, כמו גם מא-יכולתו לגנות קריאות ל"גלובליזציה של האינתיפאדה" – שכולם נופלים באופן מובהק לקטגוריה של שנאת יהודים ומאיימים על הביטחון היהודי. בנוסף לדבריו ומעשיו של ממדאני עצמו, נאמר ש"אדם ניכר בחבריו". לפחות 20 אחוזים מהמינויים המנהליים של ראש העירייה, על פי הליגה נגד השמצה, קשורים לקבוצות פעילים אנטי-ציוניות. בנוסף לאנשי צוות זוטרים אחרים, המעגל החברתי של ממדאני כולל את ראש הסגל האנטי-ישראלית אל ביסגארד-צ'רץ', את מנהל רובע ברוקלין אלברו לופז, שכינה "גיבורים" את אלו שקרעו כרזות של חטופים ישראלים זמן קצר לאחר ה-7 באוקטובר 2023, ואחרים שהצדיקו את חמאס. ממדאני החליף לאחרונה את ראש המשרד למאבק באנטישמיות של העיר ניו יורק בפיליסה וויזדום, השותפה להתנגדותו של ממדני להגדרת האנטישמיות של IHRA ושרב ניו יורקי בולט תיאר אותה כאנטישמית. ומי יכול לשכוח שבחירתו של ממדאני לתפקיד מנהלת המינויים, קתרין אלמונטה דה קוסטה, נאלצה להתפטר כמעט מיד לאחר שהערתה הישנה על "יהודים תאבי בצע" נחשפה? האנשים שממדאני בחר כדי לסייע בניהול העיר, בנוסף לרצונו האישי לחזות בהשמדת ישראל, הופכים את העיר ניו יורק למסוכנת פיזית עבור יהודים. אין מדובר בסברה היפותטית. משטרת ניו יורק דיווחה על עלייה מדהימה של 182 אחוזים בפשעי שנאה נגד יהודים בינואר 2026 – החודש הראשון של ממדאני בתפקיד – לעומת ינואר 2025. הדבר מדגים שאנטישמים חשים בנוח להפגין את שנאתם. כשה'ניו יורק הטיימס' מצמצם קמפיין אידיאולוגי נגד קיומה של מדינת ישראל לכדי "ביקורת" פשוטה, הוא אינו מיידע את קוראיו, אלא מכבס את הסכנה האורבת. ישנו הבדל מהותי בין התנגדות לבין חיסול, במיוחד כשמדובר בתיאור זוהרן ממדאני, שפעולותיו והמינויים שלו נראים כמכוונים לפגוע ביהודים בניו יורק וברחבי העולם. לקריאת המאמר בשפה האנגלית באתר CAMERA לחצו כאן. להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.