מתנה לשונאי ישראל: כשאולמרט הופך את היוצרות ומספק הצדקה לאנטישמיות

במאמרו האחרון ב'הארץ', בחר אהוד אולמרט לספק תירוצים והצדקות לאנטישמיות העולמית הגואה, ולתקיפת יהודים ברחבי העולם.

כך כתב אולמרט:

בישראל מרבים להתלונן על תופעות הולכות ומתרחבות של התקפות אנטישמיות… אנטישמיות היא חלק בלתי נפרד מחיינו מאז ומעולם, אך הגילויים האלימים האופייניים לתקופה האחרונה הם לא פחות מאשר תגובה נזעמת — לפעמים אלימה ורצחנית — למה שמדינת ישראל מייצגת היום בתודעה של הקהילה הבינלאומית. בין זה לבין האנטישמיות המסורתית מההיסטוריה שלנו נמצאים טרוריסטים יהודים, לאומנים, פשיסטים, אשר מלבים אותה.

ישנן שתי בעיות חמורות עם דבריו של ראש הממשלה לשעבר: ראשית, הם מאשימים את קורבן התוקפנות באלימות ובשנאה המופנות נגדו, עושים רציונליזציה של השנאה ומספקים תירוצים לאנטישמים. שנית, הם מציגים התעלמות פשוטה וברורה מעובדות המציאות.

1. רציונליזציה של השנאה:

בקביעתו כי גילוייה האחרונים של האנטישמיות – למשל, תקריות רצחניות כגון טבח חג החנוכה בסידני, הפיגוע בעצרת למען החטופים בקולורדו או הפיגוע נגד יהודים במנצ'סטר – אינם אלא "תגובה נזעמת" למדינת ישראל ופעולותיה, אולמרט למעשה מטייח את האנטישמיות בת זמננו, ומאשים את היהודים באלימות המופנית נגדם.

הטענה כי אנטישמיות היא "תגובה" למדיניות ישראלית היא אימוץ הנרטיב האנטישמי, הגורס כי יהודים הם מטרה לגיטימית לפגיעה בשל פעולות מדינת הלאום שלהם. זוהי הפרה בוטה של הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה  (IHRA), שאומצה על ידי מאות מדינות, מוסדות וארגונים ברחבי העולם. ההגדרה קובעת במפורש כי "האשמת היהודים כעם באחריות למעשים אמיתיים או מדומים של מדינת ישראל" היא אנטישמיות לשמה.

יותר מכך, זוהי רטוריקה שמסירה אחריות מהתוקפן ומטילה אותה על המותקף. אולמרט, בדבריו, מספק תחמושת לאלו המבקשים להכשיר את השרץ הזה. הוא מצדיק את השלכת האחריות הקולקטיבית על יהודי התפוצות בגלל פעולות הממשלה בירושלים.

2. התעלמות מהכרונולוגיה העובדתית

הניסיון לקשור את האלימות האנטישמית ל"מה שמדינת ישראל מייצגת היום" (כלומר, הממשלה הנוכחית או המלחמה בעזה) מתעלם מהנתונים. הנתונים מראים שהתפרצות השנאה הגלובלית החלה כשגופות היהודים עדיין היו מוטלות בבארי ובכפר עזה, לפני שישראל הפעילה כוח משמעותי. העולם ראה יהודים נטבחים – והגיב בשנאה כלפי היהודים, לא כלפי "מדיניות הכיבוש".

הזינוק החד באנטישמיות החל מיד בימים הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר, עוד בטרם החל התמרון הקרקעי בעזה. בין ה-7 ל-23 באוקטובר 2023 נרשמה עלייה של כמעט 400% בתקריות האנטישמיות בארצות הברית. גם ארגון הביטחון הקהילתי בבריטניה CST דיווח על העלייה החמורה ביותר בתקריות אנטישמיות מזה עשרות שנים, שהחלה מיידית לאחר הטבח. האנטישמיות ברשת אף היא זינקה באופן חד כבר ביום הטבח עצמו והמשיכה להתרחב בימים שלאחריו. באותם ימים ישראל הייתה עסוקה בטיהור היישובים ממחבלים ובהלוויות, לא ב"פשיזם".

אולמרט נוקט כאן בהיפוך ציר הזמן. הוא מתאר עולם בו קודם ישראל הופכת ל"קיצונית ואלימה", ואז העולם מגיב באנטישמיות ותקיפת יהודים. המציאות היא שהעולם הגיב באלימות אנטישמית ברגע שישראל הייתה בנקודת השפל והקורבנות הגדולה ביותר שלה.

לסיכום, דבריו של אולמרט ב'הארץ' אינם רק ביקורת פוליטית לגיטימית נגד מדיניות הממשלה; הם כתב אישום מופרך נגד הקורבן היהודי, המעניק לגיטימציה מסוכנת לשונאינו הגדולים ביותר. הוא טוען למעשה: "הם שונאים אותנו בגלל שאנחנו מתנהגים לא יפה". זו טענה גלותית קלאסית שהציונות באה למגר. העובדה שהיא נשמעת מפי ראש ממשלה לשעבר, מעניקה תחמושת הסברתית לאויבי ישראל המבקשים לתלות את האשמה באנטישמיות – ביהודים עצמם.