עיתון 'הארץ' נגד העובדות: כך הפך יישום הסכם טראמפ למניפולציה ו"כניעה"

איתור גופתו של החלל החטוף רן גואילי ז"ל בשבוע שעבר, והבאתו לקבר ישראל, מסמנים את תחילתו (הגם שהיא הוכרזה זמן קצר לפני כן) של השלב השני בהסכם הפסקת האש בעזה , הידוע במקומותינו גם בכינוי "תכנית טראמפ". כעת, לפי התוכנית, אמורה להתחיל הדרך הארוכה לפירוז ושיקום רצועת עזה.

בעיתון 'הארץ' מצאו דרך מקורית לציין את המעבר לשלב הבא בתוכנית: באזהרות מפני האפשרות שישראל תחבל בתוכנית, תתמהמה במילוי התחייבויותיה ותציב תנאים שאינם מופיעים בהסכם, ולצורך כךתשפיע על הנשיא טראמפ בדרכים חמקמקות ומניפולטיביות.

כך, כתבתו של כתב 'הארץ' יהונתן ליס "לקראת פתיחת מעבר רפיח, בישראל מחפשים כלים להשפעה על שלב ב' בעזה" (27.1), המפרשת את המצב החדש ומנסה לנבא את העתיד לבוא, מתעלמת כמעט כליל מ-20 הסעיפים של תכנית טראמפ לשלום בעזה, ומציגה אותם כהמלצה במקרה הטוב. היכן שישראל פועלת לפיהם, נכתב שהיא "נאלצת" לעשות כן; כשחמאס מפר אותם, הדבר כלל אינו מצוין. וכשמתוארת התעקשות ישראלית אפשרית על יישום סעיפי ההסכם, הדבר מוצג כמניפולציה של נתניהו שנועדה לסכלו.

כתבתו של ליס פותחת כך:

איתור החלל החטוף רן גואילי ברצועת עזה הוא הישג ישראלי חשוב ערב קידומו של שלב ב' בתוכנית טראמפ. רגע לפני שהממשלה נאלצת להיכנע ולאפשר את פתיחת מעבר רפיח – מנוף הלחץ שהפעילה כדי לדחוק בחמאס שישיב את החטופים – הצליחו כוחות צה"ל לאתר את אחרון הנעדרים בבית קברות ברצועה.

ההדגשה שלנו. לפי התיאור, מעבר רפיח נפתח לאחרונה כי ממשלת ישראל "נכנעה" ו"נאלצה" לפתוח אותו. אלא שהממשלה לא "אולצה" לפתוח את המעבר, והיא פשוט פעלה לפי ההסכם שהיא חתמה עליו. סעיף 8 בתוכנית השלום של טראמפ אומר שמעבר רפיח ייפתח בשני הכיוונים, לאחר התנאי של השבת כל החטופים המוזכר בסעיף 4.

הניסוח אבסורדי במיוחד לאור העובדה שיום אחד בלבד לפני כן, עוד לפני שדווחה מציאת גופתו של רן גואילי, דיווח יהונתן ליס בעצמו ב'הארץ':

ישראל הסכימה לפתוח את מעבר רפיח באופן מלא לאחר "מיצוי" החיפושים אחר גופתו של החלל האחרון שנותר ברצועת עזה, רן גואילי – כך הודיעה אתמול (ראשון) לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בתום ישיבת הקבינט המדיני־ביטחוני בנושא… "פתיחת המעבר הותנתה בהשבתם של כל החטופים החיים וביצוע 100% מאמץ מצד החמאס לאיתורם והשבתם של כל החטופים החללים", הבהירה הלשכה בהודעתה.

אם הממשלה התחייבה מראש לפתוח את המעבר לאחר השבת כל החטופים, והיא בעצמה הודיעה מראש על כוונתה לעשות כן בהתאם להתחייבותה, הכיצד פתיחת מעבר רפיח היא "אילוץ" שהיא "נכנעה" לעשותו?

נמשיך. בפסקה השנייה כותב ליס על יישום שלב ב' בתוכנית:

השבת גואילי היא ככל הנראה היעד המדיד היחיד שהציג בנימין נתניהו ואין עליו מחלוקת. לעומת זאת, השלמת מהלכים כגון פירוק חמאס מנשקו או פירוז הרצועה תלויה בפרשנות שיציגו הצדדים לדרישות האלה, והתנאים שיציב ראש הממשלה עשויים לקלוע אותו לעימות חריף מול הקהילה הבינלאומית.

ובהמשך:

בשביל נתניהו, גיבוש כלים להשפעה על הממשל האמריקאי יוכל להשליך על משימות מיידיות שהציב בחודשים האחרונים: כיצד יפורק חמאס מנשקו ומהו הנשק שממנו יידרש הארגון להתפרק; האם יחויבו אנשיו לחשוף את מפות כלל המנהרות שנשארו ברצועה, שמיועדות להשמדה; האם פעילי חמאס יוכלו להוסיף ולאחוז ברובים ובנשק קל לצורכי "הגנה עצמית", כפי שדרשו בחודשים האחרונים;

אלא שאין מדובר ב"תנאים שיציב ראש הממשלה" או במשימות שנתניהו "הציב". מדובר בהתחייבויות ברורות המצוינות ב-20 הנקודות של תוכנית טראמפ. גם אם הן ניתנות לפרשנות מסוימת, אין מחלוקת כי התוכנית מדברת על פירוק מלא של חמאס מנשקו – כל נשק שהוא – ופירוז מלא של רצועת עזה. סעיף 6 בתוכנית קובע:

לאחר השבת כל החטופים, אנשי חמאס שיתחייבו לדו-קיום בשלום ולמסור את נשקם יקבלו חנינה.

כלומר, אנשי חמאס שלא ימסרו את נשקם לא יקבלו חנינה, והם ימשיכו להיות מטרות. לא יורשה להם לשאת נשק. למעשה, דווקא דרישת אנשי חמאס שיורשה להם להמשיך ולהחזיק בנשק "לצורכי הגנה עצמית" היא קריאה ברורה להפרת ההסכם.

סעיף 13 של התוכנית קובע:

כל התשתיות הצבאיות, הטרור וההתקפיות, כולל מנהרות ומתקני ייצור נשק, יושמדו ולא ייבנו מחדש. יבוצע תהליך של פירוז עזה תחת פיקוחם של פקחים עצמאיים, שיכלול הוצאת נשק ללא שימוש לצמיתות באמצעות תהליך מוסכם של פירוק.

במילים אחרות, בתום יישום התוכנית חמאס אמור להישאר ללא נשק כלל, ורצועת עזה תהיה מפורזת כליל ללא תשתית צבאית כלשהי – כולל השמדת המנהרות כולן. אין מדובר בגחמות של נתניהו.

בהמשך, יהונתן ליס מציג דרישה לעמידה בסעיפים מפורשים של ההסכם כמניפולציה ערמומית שנתניהו עלול להפעיל על טראמפ:

נתניהו עשוי לנצל את הקשר הקרוב בין השניים כדי לנסות ולהשפיע על ההחלטות שיקבל הנשיא. ראש הממשלה כבר הוכיח שיש לו יכולת לרתום את טראמפ לצידו.

עוד כותב ליס:

בהיבט הביטחוני, ישראל עשויה להתנות כל שינוי בשטח בקידום האינטרסים שתציג. האירוע החשוב, מבחינה זו, הוא נסיגת צה"ל מהקו הצהוב והעברת השטח העצום לטובת שיקומו ואכלוסו מחדש בתושבי עזה. בישראל עשויים להתנות מהלך כזה – כמו שיתנו הקשחה או הקלות בכניסת כוחות זרים או סחורות דרך המעברים בישראל – בהישגים.

האיום ברור: נתניהו עלול להפעיל את השפעתו המזיקה על טראמפ בשביל להציב עוד ועוד תנאים להתקדמות בהסכם, להציב תנאים לנסיגת צה"ל משטחים בעזה ולאספקת סחורות וסיוע הומניטרי.

אלא שאין מדובר על "ניצול" השפעתו של ראש הממשלה על נשיא ארה"ב לצעדים שהוא מעוניין בהם. מדובר על יישום פשוט וברור של תוכנית 20 הנקודות. הנשיא כבר קיבל את ההחלטה. סעיף 16 בתוכנית שלו קובע במפורש שנסיגת צה"ל מהקו הצהוב תהיה תלויה בעמידת חמאס בהסכם ובהתקדמות הפירוז של רצועת עזה:

ככל שכוח הייצוב הבינלאומי (ISF) יבסס שליטה ויציבות, צה"ל ייסוג על סמך סטנדרטים, אבני דרך ולוחות זמנים הקשורים לפירוז הצבאי, אשר יוסכמו בין צה"ל, ה-ISF, הערבים וארצות הברית, במטרה ליצור עזה בטוחה שלא תהווה עוד איום על ישראל, מצרים או אזרחיה.

גם התניית רמות הסיוע בהישגים ובשיתוף הפעולה של חמאס היא תנאי מפורש בהסכם. סעיף 17 מציין:

במקרה שחמאס יעכב או ידחה הצעה זו, האמור לעיל, כולל מבצע הסיוע המוגדל, יימשך באזורים נקיים מטרור שהועברו מצה"ל לידי ה-ISF.

במילים אחרות, אם חמאס לא יעמוד בהתחייבויותיו, הגדלת הסיוע תמשיך רק באזורים שטוהרו מחמאס ומתשתיותיו, ולא תחול על האזורים בשליטת חמאס. אין מדובר ב"התנייה ישראלית" כי אם בהתנייה אמריקנית שחמאס הסכים לה וחתם עליה.

לסיכום: אם אכן מדינת ישראל תתעקש לעכב את נסיגת כוחות צה"ל בהתאם להתקדמות פירוק חמאס מנשקו והשמדת תשתיות הטרור, זו לא תהיה ניסיון "להשפיע על הנשיא טראמפ", אלא עמידה ברורה על סעיפיו המפורשים של ההסכם שישראל וחמאס חתמו עליו. חבל ש'הארץ' מתגייס בכזו מהירות והתלהבות לספק תירוצים לחמאס.

פנינו למערכת 'הארץ' והפנינו את תשומת ליבם לשורת ההטעיות בכתבתו של יהונתן ליס. נכון לעכשיו, הם לא תיקנו את הכתבה ולא הוסיפו לה את ההקשר המלא – שהתנאים מהם ליס מזהיר מופיעים במפורש בהסכם הפסקת האש, והם אינם גחמה ישראלית.

להצטרפות לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.