תנועת החרם מאז השבעה באוקטובר: כיצד התעצם הקמפיין הגלובלי נגד ישראל

מאת ריקי הולנדר

התקשורת נותנת במה ל-BDS

ב-8 בספטמבר 2025, מגזין 'וראייטי' פרסם כתבה אודות עובדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה שחתמו על "התחייבות בה הם מצהירים כי יסרבו לעבוד עם מוסדות וחברות ישראליים ש'מעורבים ברצח עם ובאפרטהייד נגד העם הפלסטיני'." הכתבה התמקדה בהבלטת וקידום רשימת החותמים – "1,200 שמות בתעשייה שהתחייבו לא לעבוד עם מוסדות קולנוע ישראליים 'השותפים לפשעי מלחמה'" – ובהצהרה המגנה את ישראל, במקום לחשוף את פעילי ה-BDS (התנועה למען חרם, משיכת השקעות וסנקציות על ישראל) העומדים מאחורי ההצהרה כחלק ממסע התעמולה הרחב יותר התומך בחמאס. המאמר ציטט את ההצהרה ללא הערות או ביקורת על השקרים המופיעים באופן תדיר בתיבת התהודה של האקטיביזם הפרו-חמאסי. לדוגמה, ההצהרה טענה כי:

בית המשפט הגבוה ביותר בעולם, בית הדין הבינלאומי לצדק, קבע כי קיים סיכון סביר לרצח עם בעזה, וכי הכיבוש והאפרטהייד של ישראל נגד הפלסטינים אינם חוקיים.

למעשה, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הוא אינו "בית המשפט הגבוה בעולם" – אין לו סמכות ערעור על בתי משפט לאומיים – והוא גם לא קבע כי קיים "סיכון סביר לרצח עם בעזה". הוא התייחס לממצא פרוצדורלי ולא קיבל החלטה לגבי האם מתרחש רצח עם, אם לאו. כפי שהסבירה ג'ואן דונוהיו, נשיאת בין הדין באותה עת:

בית המשפט קבע כי לפלסטינים יש זכות סבירה להיות מוגנים מפני רצח עם וכי לדרום אפריקה עומדת הזכות להציג טענה זו בבית המשפט… אך הוא לא קבע… כי הטענה לרצח עם היא סבירה.

מאמר ב'ניו יורק טיימס' באותו היום, שכותרתו "שחקנים ובמאים מהוליווד מתחייבים להחרים מוסדות קולנוע ישראליים", הדגיש באופן דומה את מספר הכוכבים החתומים והבליט את המסר המשמיץ שלהם. במקום לחקור מי ומה עומדים מאחורי קמפיין התעמולה המוטה, ולחשוף את פגמיו, הכתבה קידמה אותו כעובדתי וכחלק מהמיינסטרים. לשם כך, כתב ה'טיימס' דריק בריסון טיילור הדגיש, במקום להפריך, את השקרים בהצהרה וקידם אותם על ידי אזכור הצהרה דומה, מאת חברים מסוימים באיגוד הבינלאומי של חוקרי רצח עם (IAGS), שטען כי "פעולות ישראל בעזה עומדות בהגדרה המשפטית של רצח עם".

טיילור ניסה להעניק סמכות ולגיטימיות להצהרה על ידי התייחסות לעומדים מאחוריה כאל "קבוצת מומחים אקדמיים", למרות שחברות ב- IAGS דורשת רק תשלום סמלי ומילוי טופס פרטים אישיים, ואף כוללת חברים פרודיים כמו "עוגיפלצת" מרחוב סומסום ו"אדולף היטלר הפלסטיני".

הוא לא הבהיר כי אלה שהצביעו בעד ההצהרה היוו מעט יותר מרבע מהחברים הרשומים ב-IAGS, וכי אין דרך לדעת אם הם אכן "מומחים אקדמיים". הוא גם לא ציין את הקבוצה הגדולה בהרבה של למעלה מ-500 מומחים ששלחו מכתב ל-IAGS בדרישה לבטל את ההחלטה "בשל יישום שגוי באופן מובהק של החוק וההיסטוריה". הוא בוודאי לא ציין כי היו אי-סדרים מאחורי ההצבעה לגינוי ישראל, שנחשפו על ידי חברה ב-IAGS שהייתה חוקרת רצח עם אמיתית. היא תיארה את חוסר השקיפות בנוגע לזהות מחברי ההצהרה ואת חסימת הקולות המתנגדים והדיון. תיאור ההצבעה מזכיר את התכסיסים הקבועים של פעילי ה-BDS, שהעצומה המפורסמת של תעשיית הקולנוע היא רק הדוגמא האחרונה להם.

שלושה ימים קודם לכן, ב-5 בספטמבר, ה'וול סטריט ג'ורנל' פרסם מאמר תחת הכותרת "בעולם המוזיקה, עזה הופכת לנקודת מחלוקת עבור אמנים", על האופן בו "הוויכוח על הסכסוך [חמאס-ישראל]" "מפלג בין מוזיקאים ומעריצים ככל שהמחיר האנושי גדל:

ככל שמלחמת עזה מתקרבת לציון שנתיים מתחילתה, הוויכוח על הסכסוך תפס את מרכז הבמה בעולם המוזיקה. יותר אמנים מניפים דגלים פלסטיניים, קוראים סיסמאות או מאשימים את ישראל ברצח עם. אלה שנשארים שקטים עומדים בפני לחץ גובר לבחור צד.

ואכן, הלחץ להביע דעה על המלחמה בין חמאס לישראל הגיע כולו ממסע התעמולה של תומכי חמאס ותנועת החרם. אין קמפיין דומה מצד תומכי ישראל שמאלץ מוזיקאים לקדם את נקודת המבט של ישראל. הלחץ של ה-BDS גם אינו מכוון לכפות על מוזיקאים להביע את דעתם על הסכסוך, אלא להשליך את הפשעים והמניעים של חמאס על ישראל ולמתג את המדינה היהודית כגורמת לרצח עם.

תנועת החרם (BDS) עומדת מאחורי הקמפיין

למרות שהיא מתחזה לקבוצת זכויות אדם פרו-פלסטינית המעודדת ביקורת "לא אלימה" על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, לתנועת החרם יש אופי אנטישמי מובהק המתועד היטב, כפי שמעידות הפעולות האנטישמיות והרטוריקה המסיתה של מנהיגי התנועה ופעיליה. הם תמכו, הסיתו והשתתפו ישירות בשיח אלים ואף בתוקפנות פיזית כלפי ישראלים, יהודים או תומכים יהודים של ישראל.

הקשר של BDS עם חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים גם הוא מתועד היטב. בראש 29 הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים המרכיבים את הנהגת הוועדה הלאומית של ה-BDS נמצאת המועצה של הכוחות הלאומיים והאסלאמיים בפלסטין, שבה חברים חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין, הפיקוד הכללי של החזית העממית, חזית השחרור הפלסטינית והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – אשר מוכרים באופן רשמי כארגוני טרור זרים.

תנועת החרם מאז הטבח בשבעה לאוקטובר 2023

מה לגבי פעילות ה-BDS מאז הטבח הנורא ביותר ביהודים מאז השואה, שבוצע על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים ב-7 באוקטובר 2023?

כשהעולם הזדעזע מזוועות הטבח האכזרי של חמאס – רצח של 1,200 איש וחטיפה של כ-250 נוספים – וככל שהגינויים העולמיים לחמאס והזדהות עם ישראל גברו, תנועת החרם פרסמה את ההצהרה הרשמית הראשונה שלה – לא במטרה להתנער מהזוועות שבוצעו על ידי מושאי תמיכתה, אלא כדי להביע סולידריות עם המבצעים ולשנות את הנרטיב בעזות מצח.

"שיתוף הפעולה המערבי עם האלימות הברוטלית של האפרטהייד הישראלי מגביר את ההתנגדות הפלסטינית ואת הסולידריות הבינלאומית" הכריזה הכותרת.

ההצהרה פתחה בגינוי כל אלה שהביעו הזדהות עם ישראל, תוך כדי הצדקת הרצחנות של חמאס:

תנועת ה-BDS מגנה בתוקף את ממשלות המערב הקולוניאליסטי על כך שהן שוב עומדות בצביעות לצד מדינת האפרטהייד ישראל, ומאמצות את ציר הזמן המטעה שלה לגבי ה"אלימות" הנוכחית, כאילו הכל התחיל הבוקר עם תגובתם החמושה והעוצמתית של הפלסטינים המדוכאים בעזה.

ההצהרה עמדה בסתירה ישירה לדימוי הרשמי של ה-BDS של דבקות במחאה "לא אלימה", וקרעה את המסכה מעל פני התנועה האנטישמית. למעשה, התגובה הראשונית שלה משקפת את מאמצי חמאס להפוך את הנרטיב, ומסכמת את המתודולוגיה ששימשה אותה במופעי התעמולה שלה מאז ומעולם: הכפשת ישראל כמרושעת, אכזרית וגורמת לרצח עם, והצגת הטרוריסטים הרוצחים הברוטליים כגיבורי "התנגדות". בהיפוך תפקידי התוקפן והקורבן, תעמולת ה-BDS וחמאס הופכת את ישראל ל"מדכאת" האשמה ב"חוסר רחמים" ו"אכזריות גלויה", ואת חמאס לקורבנות "המדוכאים" ש"מגיבים" ב"התנגדות".

בימים שלאחר מכן, אתר האינטרנט של התנועה החריף את הרטוריקה הפרו-חמאסית עם "התראת פעולה דחופה" שנמחקה מאז, שקראה לתומכים להביע תמיכה ב"לוחמי החירות הפלסטינים [מחבלי חמאס] במאבקם נגד האפרטהייד הישראלי". ההודעה המשיכה ותיארה את "פעולות הגבורה של לוחמי חמאס" ב-7 באוקטובר כ"סבירות במסעם לשחרור אדמותיהם הגזולות" וכן הצדיקה את הטבח כ"תגובה ראויה" ל"תוקפנות הכובשים הציונים". בניגוד למסווה הרשמי הקודם שלה כתנועה לא אלימה, תנועת ה-BDS כעת הצדיקה את השימוש ב"התנגדות חמושה נגד הצבא והאזרחים של המדכאים".

ההצהרה המשיכה:

אנו תומכים בהתנגדות החמושה של הלוחמים הפלסטינים האמיצים. תנועת ה- BDS קוראת לכל תומכיה להפיץ מידע זה ולהמשיך לתמוך ב-BDS ובעם הפלסטיני במאבקו.

המסר של תנועת החרם דמה לניסיונות של הנהגת חמאס להציג מחדש את אירועי השבעה באוקטובר.

ב-10 באוקטובר 2023, מנהיג חמאס חאלד משעל קרא לגיוס כללי על מנת לארגן הפגנות עולמיות ולהעביר "מסר של זעם". הוא הציג את פעולות חמאס בשבעה באוקטובר לא כטבח של אזרחים, אלא כ"התנגדות" לגיטימית כנגד עשורים של כיבוש ציוני, מצור וחילול אתרים הקדושים למוסלמים, וכתחילתו של "קרב אסלאמי" רחב יותר לשחרור ירושלים ופלסטין.

ב-12 באוקטובר 2023, חבר הלשכה המדינית של חמאס, חוסאם בדראן, חזר על קריאות ההנהגה לגיוס והמשיך להציג את הסיפור באור חדש, כשהכחיש כי מחבלי חמאס טבחו באזרחים וטען כי פעולותיהם היו "הגנתיות" גרידא. הוא גם חשף את השקרים האנטי-ישראליים שמסע התעמולה יקדם ויגביר ברחבי העולם – שישראל מבצעת "רצח עם" ו"תוקפנות ברברית על אזרחים חפים מפשע בעזה".

אתר תנועת ה-BDS מיהר לאמץ את הקו החדש עם מאמר מאת הפעיל האנטי-ציוני הרדיקלי רז סגל, שתייג את מאמצי ישראל לחסל את תשתית הטרור של חמאס כ"מקרה קלאסי של רצח עם", תוך שהוא נסמך על ראיות מזויפות ושקרים. סניפי ופעילים של ה-BDS המשיכו לקדם את הנרטיב הזה.

פעילויות בקמפוסים

חדירת תנועת החרם לקמפוסים בארצות הברית תועדה עוד לפני השבעה באוקטובר 2023. התנועה ביססה את נוכחותה בקמפוסים באמצעות קבוצות שונות: 'הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל' (PACBI); 'הקמפיין האמריקאי לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל' (USACBI); 'תנועת הנוער הפלסטיני' (PYM); 'קול יהודי לשלום' (JVP); 'בתוך חיינו' (WOW); 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' (SJP) ותנועת האם שלה, 'אמריקאים למען מוסלמים בפלסטין' (AMP); וכן קבוצות BDS ספציפיות לקמפוסים, כגון 'אוניברסיטת קולומביה נגד השקעות באפרטהייד' (CUAD).

מאז השבעה באוקטובר, קבוצות אלו עמדו במרכזן של הפגנות התמיכה בחמאס, כשהן מסתערות ומשתלטות על מבנים, מזעזעות קמפוסים ברחבי המדינה עם עלייה באירועים אנטישמיים, בריונות כלפי סטודנטים יהודים, איומים באלימות, הפחדות והפצת ספרות של חמאס. כתוצאה מפעולותיהן, מספר סניפים של SJP ו-JVP הושעו, נענשו או הועמדו בתקופת ניסיון, כולל באוניברסיטאות בראון, קולומביה, אדלפי, ג'ורג' וושינגטון, ראטגרס, אוניברסיטת וושינגטון-מדיסון, אוניברסיטת ורמונט, טאפטס, ופומונה קולג' בקלרמונט.

ההתפרצות של פעולות אנטישמיות בקמפוסים החלה עם הפצת ערכת כלים ל"יום ההתנגדות" על ידי 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' (SJP) הלאומי לסניפיו השונים. הערכה הדהדה את הקריאה הפומבית של הנהגת חמאס להתגייסות. היא סיפקה הנחיות, דפי מסרים וגרפיקה כדי לסייע לסניפי SJP מקומיים לארגן עצרות והפגנות בקמפוסים ברחבי ארה"ב, החל ב"יום ההתנגדות הלאומי". בשיקוף ישיר של מסרי חמאס, היא קראה לנסח מחדש את הטבח כ"ניצחון היסטורי להתנגדות הפלסטינית" וייחסה את האשמה המלאה ל"ישות הציונית". היא כינתה ישראלים "מתנחלים" שאינם ראויים להגנה כאזרחים לפי החוק הבינלאומי. הגרפיקה המצורפת כללה מוטיב של גלשן אוויר לחגיגת השימוש של חמאס בהם לחדור לישראל, והשפה המומלצת כללה סיסמאות המצדיקות את זוועות חמאס ומעודדות אלימות נוספת: "כשאנשים נמצאים תחת כיבוש, ההתנגדות מוצדקת"; "שחרור אדמה קולוניאלית… דורש עימות בכל האמצעים הדרושים"; "התנגדות מגיעה בכל הצורות — מאבק חמוש, שביתות כלליות והפגנות עממיות."

תביעה פדרלית תחת החוק למאבק בטרור וחוק נזקי זרים הוגשה על ידי ניצולים ובני משפחה של אלה שנרצחו או נחטפו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר. היא גורסת כי NSJP וארגוני סטודנטים אחרים המזוהים עם BDS פעלו בתיאום עם חמאס וגורמים המזוהים עמו להפצת תעמולה, ארגון הפגנות ומעשי הפחדה ותקיפה פיזית, במיוחד נגד סטודנטים יהודים, עובדי אוניברסיטת קולומביה, ורכוש אוניברסיטאי ציבורי או פרטי.

נכון לעכשיו ישנה גם חקירה מתמשכת על ידי ועדת הבריאות, החינוך, העבודה והפנסיה של הסנאט האמריקאי באשר לתפקידה של תנועת ה-BDS בארגון, תמיכה ועידוד ההפגנות האלימות והאנטישמיות ששיבשו קמפוסים ברחבי המדינה.

הפעולות האנטישמיות של ה-BDS הולכות ומתגברות

בשנה שלאחר השבעה באוקטובר, ההתקפות אנטישמיות זינקו: בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024, הליגה נגד השמצה רשמה למעלה מ-10,000 תקריות אנטישמיות בארצות הברית לבדה – המספר הגבוה ביותר של תקריות שנרשמו בשנה אחת מאז תחילת המעקב. כמעט שליש מהתקריות התרחשו בהקשר של עצרות אנטי-ישראליות שאורגנו על ידי פעילי BDS שהביעו תמיכה בארגוני טרור הנאבקות בישראל, כגון חמאס, חיזבאללה, החות'ים והחזית העממית לשחרור פלסטין.

מאז השבעה באוקטובר 2023, הקמפיינים של תנועת ה-BDS רק הסלימו, כשהם מכוונים לא רק כנגד מוסדות ישראליים אלא גם נגד יחידים יהודים, ועסקים וארגונים תרבותיים יהודיים ברחבי העולם. למרות שהן מוצגות כמחאה פוליטית, פעולות אלה הן אנטישמיות באופן מובהק, תוך התמקדות ביהודים על בסיס זהותם והקשר המשוער שלהם לישראל. הם מתמקדים יותר ויותר בדחייה והדרה של כל מי שנתפס כ"ציוני" או כתומך בישראל.

להלן כמה דוגמאות:

• קואליציה של ארגוני BDS פרסמה "מדד מוסדות תרבות בניו יורק", המפרט מוסדות תרבות בניו יורק ומציין את עמדתם בנוגע לפלסטין, כולל האם יש להם "מממנים ציונים". הרשימה נועדה במפורש לההוביל קמפיינים של לחץ תרבותי וחרם.
• הפדרציה הבינלאומית של אגודות סטודנטים לרפואה (IFMSA) הצביעה באוגוסט 2024 על השעיית האגודה החברה הישראלית למשך שנתיים בגלל המלחמה בעזה והאשמות ברצח עם ו"היעדר מוסר וערכים הומניטריים". ההשעיה הזו נתקלה מאוחר יותר בביקורת מצד ארגוני רפואה, והפדרציה פרסמה הבהרות לגבי טעויות פרוצדורליות – אך התקרית הזו מדגימה התמקדות של ארגון מקצועי/רפואי בארגון ישראלי/יהודי.
• סופרים ומוציאים לאור חתמו על עצומה נגד מוסדות תרבות ישראליים ויהודים (הוצאות לאור, פסטיבלי ספרים, סוכנויות ספרותיות) משום שנחשבו שותפים להפרת זכויות הפלסטינים בשל זהותם הדתית או הלאומית.
• מסעדות בבעלות יהודית ברחבי ארה"ב וקנדה סומנו למטרות חרם, ונדליזם ואלימות.
• קמפיינים ומכתבים של ה-BDS מכוונים נגד פסטיבלים ומארגנים כדי להדיר אמנים או חברי דירקטוריון שזוהו כ"ציונים" או "משתפי פעולה", כחלק מניסיון מאורגן לדחוף ארגונים תרבותיים ליצור רשימות שחורות של יחידים בשל זיקתם הציונית המשוערת. לדוגמה, קמפיין אינסטגרם בשם "Zionists Out of Newport" האשים את העמותה הלא-ממשלתית המנהלת את פסטיבלי הפולק והג'אז בניופורט, רוד איילנד, בהיסטוריה של השפעה ציונית וקורא לפסטיבלים לנתק קשרים עם ארגונים ציונים.
• 'הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל' קרא לחרם על הסרט 'שלגיה' של דיסני משום שהשחקנית הישראלית גל גדות מככבת בו, ושתמיכתה הקולנית במדינתה מתוארת כ"הלבנת רצח עם".
• פעילי BDS פנו בעצומה לאלמו דרפטהאוס כדי לבטל הקרנות של הסרט "5 בספטמבר", דוקו-דרמה על טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן.
• ארגון BDS בשם 'מוזיקאים למען BDS' מנהל מאגר נתונים של די-ג'ייז ומוזיקאים ישראלים או שהופיעו בישראל לאחר השבעה באוקטובר, לצורך חרם, תוך האשמתם בשותפות ברצח עם.
• אמנים ולהקות היוו מטרות לחרם, כולל מתיסיהו, גיטריסט רדיוהד ג'וני גרינווד והמוזיקאי הישראלי דודו טסה, ולהקת המחול בת-שבע, אשר בשל היותה ישראלית כונתה "שגרירה תרבותית של רצח עם".
• מעבר לחרמות הרשמיים, חברות שאינן נמצאות באופן רשמי ברשימות ה-BDS כגון מקדונלד'ס, סטארבקס ועוד היוו מטרה של פעילי החרם בשל תמיכה לכאורה בישראל או בצה"ל. אף שאלו לא תמיד עסקים בבעלות יהודית, ההתמקדות בהם משקפת ניסיונות להפעיל לחץ על חברות הנתפסות כמזוהות או תומכות בישראל

הליגה נגד השמצה מספקת דוגמאות נוספות להתקפות פעילי BDS על עסקים ויחידים ישראליים ויהודיים מאז ה-7 באוקטובר 2023.

מה שברור ללא עוררין הוא שתנועת החרם נגד ישראל תמיד הייתה אנטישמית, אך מאז ה-7 באוקטובר 2023 הדבר רק התגבר, ועם פחות צורך להעמיד פנים. אך כל עוד התקשורת מסרבת לערער על השקרים הבסיסיים של תעמולת ה-BDS וממשיכה לשמר את הבדיה שמדובר בסך הכל בתנועה לא אלימה למען הפלסטינים, האנטישמיות תהפוך לנורמלית יותר ויותר ותמשיך לנסוק.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA.