השקר של חגי אלעד: איך עיוות מנכ"ל 'בצלם' לשעבר את נאומו ההיסטורי של בן גוריון?

שכתוב היסטורי אינו דורש תמיד המצאת עובדות יש מאין; לעיתים, כל מה שנדרש הוא לחתוך משפט היסטורי באמצע, ולהשמיט את ההקשר. מאמרו האחרון של חגי אלעד, מנכ"ל 'בצלם' לשעבר שפורסם ב'הארץ', מדגים היטב את הסכנה שבמניפולציה מהסוג הזה. בניסיון לבסס תיאוריה לפיה אלימות נגד פלסטינים היא חלק אינטגרלי מהחזון הציוני, אלעד נתלה בנאום של דוד בן גוריון מ-1949. אלא שעיון בפרוטוקול המקורי מגלה תמונה הפוכה לחלוטין מזו המוצגת לקוראים.

וכך כותב חגי אלעד:

זה שנים רבות ציונים ליברלים אוהבים להציג את הדילמה של ישראל כאילו יש הכרח לבחור בין מדינה "יהודית ודמוקרטית" בחלק מהארץ, לבין מדינה דו־לאומית בארץ ישראל השלמה. באופן זה מוכחשת האפשרות השלישית — טיהור אתני — הן כחלק מההיסטוריה הציונית בדמות הנכבה של 1948, והן כאופציה שרירה וקיימת בהווה ולעתיד לבוא. לכן גם אוהבים לצטט את דברי דוד בן־גוריון בכנסת באפריל 1949: "כשעמדה שאלת שלמות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלמות הארץ — בחרנו במדינה יהודית בלי שלמות הארץ".

אך מסתבר שאותו נאום טומן בחובו זרע של פורענות, ומשמעות דבריו של בן גוריון היא שונה ממה שמקובל לחשוב:

אבל האמת היא, שבאותו נאום בכנסת בן־גוריון — בקטע מדבריו שממעטים לצטט — דווקא הסביר יפה את גבולותיה של הארץ בדברו מפורשות על עניין אחר: דיר יאסין. הנה מה שאמר אז ראש הממשלה ושר הביטחון: "מדינה יהודית בלי דיר יאסין בכל הארץ יכולה להיות רק בדיקטטורה של המיעוט".

הכוונה היא כמובן לכפר הערבי באזור ירושלים, שנכבש על ידי כוחות האצ"ל ולח"י במלחמת העצמאות, ורבים (כולל היסטוריונים רבים והנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל) האשימו אותם בטבח שביצעו בתושבי הכפר. אחרים, כולל עדי ראייה, מאוחר יותר הטילו דופי בטענות שהתחולל טבח בכפר.

לפי חגי אלעד, משמעות דבריו של בן גוריון ברורה למדי:

במילים רזות, בן־גוריון הסביר שאין טיהור אתני אפקטיבי בלי מעשי טבח כדוגמת טבח דיר יאסין. הוא אמר למבקריו בכנסת, שאם רוצים גם "שלמות הארץ" וגם "מדינה יהודית", נדרשים עוד מעשי טבח. צריכים לבצע "דיר יאסין בכל הארץ" כדי לגרש אוכלוסייה פלסטינית מעוד ועוד חלקים של ארץ ישראל: "מדינה יהודית במציאות הקיימת, אפילו רק במערבה של ארץ ישראל, בלי דיר יאסין, היא בלתי אפשרית אם תהיה דמוקרטית, כי מספר הערבים במערב ארץ ישראל הוא יותר ממספר היהודים".

במילים אחרות, בן גוריון הביע תמיכה במעשי טבח חסרי הבחנה באוכלוסייה ערבית, במטרה לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. כלומר, זוהי פרשנותו של חגי אלעד לדברים שאמר בן גוריון.

הבעיה היא שהפרשנות הזו היא עיוות מוחלט ושקרי, חד וחלק, של הדברים שאמר בן גוריון באותו נאום. כך יסיק כל מי שיקרא את הנאום במלואו. ולהלן נביא כמה ציטוטים מתוכו שמוכיחים שחגי אלעד התעלם במכוון מכוונתו של בן גוריון, בכוונה להציג תמונה שקרית של ההיסטוריה.

מדובר בנאום שנשא ראש הממשלה הראשון בישיבה העשרים של הכנסת הראשונה, ב-4 באפריל 1949, זמן קצר לאחר תום מלחמת העצמאות. הוא עוסק בין השאר בהסכמי הפסקת האש שנחתמו אז ברודוס. לאחר שהוא מבהיר שהמדינה הצעירה לא רצתה במלחמה ושהיא נכפתה עליה, הוא אומר שם:

אבל תפקידנו ורצוננו בעולם הערבי לא היה דיר-יאסין. תפקידנו לא היה להשמיד את העם הערבי את האויב שנלחם בנו – כן, בלי רחמים! וכל מי שיילחם בנו נתאמץ להשמיד אותו. אך מטרת המלחמה שלנו לא הייתה להשמיד את העמים הערבים, לא את מצרים, לא את עיראק ולא שום מדינה ערבית אחרת.

אז בן גוריון עובר לדבר על סוגיית שלמות הארץ, ואומר את המשפט שחגי אלעד מצטט: "מדינה יהודית בלי דיר-יאסין בכל הארץ יכולה להיות רק בדיקטטורה של המיעוט". והוא ממשיך ומרחיב ומסביר:

…ומדינה יהודית במציאות בכל ארץ ישראל, ואפילו רק במערב ארץ ישראל [כלומר על כל השטח שממערב לנהר הירדן, ש.ב.מ], מדינה דמוקרטית לא תיתכן… מדינה יהודית במציאות הקיימת, אפילו רק במערבה של ארץ ישראל, בלי דיר יאסין, היא בלתי אפשרית אם תהיה דמוקרטית, כי מספר היהודים במערב ארץ ישראל הוא יותר ממספר היהודים.

לקורא הסביר, כוונתו של בן גוריון ברורה: מכיוון שאנו מעוניינים במדינה דמוקרטית, וגם לא מעוניינים לרצוח ערבים חפים מפשע ("בלי דיר יאסין") עלינו להסתפק במדינה יהודית רק בחלק מארץ ישראל. אך למי שהדברים אינם ברורים מספיק עבורו, וכאילו הוא ידע שכעבור כמעט 80 שנה תועמלנים אנטי-ישראלים ינסו לעוות את דבריו, ראש הממשלה ממשיך ומבהיר מפורשות:

ודיר יאסין – איננה הפרוגראמה שלנו! אם כי נעשו מעשים לא רק על ידיהם, אבל אנחנו גינינו את המעשים האלה! אנחנו איננו מקבלים זאת כפרוגראמה.

כלומר, באותו נאום בו חגי אלעד טוען שבן גוריון הביע תמיכה במעשי טבח נוסח דיר יאסין כדי ליצור רוב יהודי, בן גוריון מגנה את הטבח ואומר במפורש, פעמיים, שזו אינו כוונתו ואיננה תוכניתו. ועל כן, משום שהוא לא מעוניין ב"דיר יאסין", במדינה בלתי דמוקרטית או במדינה לא יהודית, הוא סיכם:

ובכן, כשעמדה שאלת שלמות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלמות הארץ – בחרנו במדינה יהודית בלי שלמות הארץ.

בניסיון נואש להוכיח שהציונות מבוססת על גירוש וטבח, חגי אלעד השיג בדיוק את ההיפך: הוא הזכיר לנו שראש הממשלה הראשון של ישראל העדיף לוותר על חלקי מולדת, ובלבד שלא לאבד את צלם האנוש ואת האופי הדמוקרטי של המדינה. ההיסטוריה, מתברר, חזקה יותר מכל עריכה מגמתית.