'הארץ': פינוי עזתים מאזורי הלחימה, כמו אקציות היהודים בשואה איבת 'הארץ' לישראל כה עמוקה, עד שגם אקט הומניטרי תקדימי בהיסטוריה של המלחמות, מוצג בקלות כהיפך המוחלט חנן עמיאור | 25.08.25 | מסדרון הומניטרי מאובטח (צילום: דובר צה"ל) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום שישי האחרון פורסם ב'הארץ' מאמר מאת עמירה הס, בו השווה פינוי האוכלוסייה העזתית בידי צה"ל, לאקציות הנאציות של היהודים לגטאות ולמחנות הריכוז. כך כתבה עמירה הס וכך אישרו עורכי 'הארץ' לפרסום: חברותי וחברי בעזה כנראה יצטוו בקרוב מאוד "להתפנות" ממגוריהם המאולתרים ו"להיקלט" בדרום הרצועה, כמו שהורי "התפנו ונקלטו": אמי בברגן בלזן, אבי בגטו בטרנסניסטריה ראשית לגבי הוריה של הס: מותר לשער שהוריה לא רצחו אזרחים גרמנים שלווים במיטותיהם או במסיבת ריקודים, לא אנסו את בנותיהם בברוטליות מחליאה שהסתיימה אף היא ברצח, ולא הוציאו להורג משפחות גרמניות שלמות בתוך בתיהן אליהם פלשו לפתע בבוקר חג גרמני. ואם זה מה שעשו, היתה תגובת הגרמנים נבחנת באור היסטורי אחר לגמרי. שנית לגבי מהלך צה"ל לפינוי האוכלוסייה האזרחית מאזורי הלחימה: מטרת האקציות הנאציות היתה לטהר את השטחים הנכבשים מיהודים, על לא כל עוול בכפם, כחלק מ"הפתרון הסופי" לבעיה היהודית. מטרת פינוי האוכלוסייה העזתית מאזורי הקרבות אחרת לגמרי ואף הפוכה: לשם הגנה עליהם, לבל ייפגעו. אכן, היו בהיסטוריה תקדימים בהם מדינה הזהירה את אוכלוסיית האויב להתרחק ממאתרים צבאיים בטרם תקיפה לבל ייפגעו. (בעיראק ב 2003, בידי הצבא האמריקני) לפי מקורות שונים, היה גם תקדים של הטלת כרוזי אזהרה על ערים אזרחיות לפני תקיפתן. (ביפן, בידי הצבא האמריקני, בשלהי מלחמת העולם השנייה). ואולם, על אף תקדימים ספורים אלה, ונוכח עימותים צבאיים רבים מספור בהם לא ניתנה לאזרחים האפשרות להתפנות מאזורי לחימה טרם תקיפתן, בולטת ההגנה הישראלית על חיי אזרחי האויב בדיוק בכיוון ההפוך. ישראל קובעת שורת תקדימים בתחום זה: החל בויתור על גורם ההפתעה על ידי אזהרת יעד לפני תקיפה בירי טיל סרק, (הקש בגג) כדי לתת שהות לאזרחים בקרבתו להתפנות, המשך במבצעי תקשורת נרחבים למתן התראות אישיות לכל אזרחית ואזרח באזור היעד באמצעות הודעות טקסט ושיחות טלפון אישיות, וכלה בבניית מסדרונות הומניטריים בטוחים לפינוי מסודר של אזרחים מאזורי הלחימה, אל נקודות בהם ממתינים להם מזון, מים וסיוע רפואי. כל הדברים האלה לא נראו עד היום בנוף המלחמות, וישראל קובעת בהם שורת תקדימים. על כן אין פלא, שגנרלים בכירים של צבאות מערביים מתלוננים באוזני קציני צה"ל הבכירים, שהם מציבים רף גבוה מדי של אתיקת לחימה, בו לא יוכלו צבאותיהם לעמוד. איך בכל זאת מצליח עיתון 'הארץ' להשוות את אתיקת הלחימה העילאית של צה"ל לפשע המלחמה הברברי ביותר בתולדות האנושות, שהוא השמדתם השיטתית של יהודי אירופה בידי הנאצים במהלך השואה? רק פסיכוזה אחת יכולה להסביר זאת: איבת ישראל הפתולוגית בה לוקה עיתון 'הארץ'. חנן עמיאור הוא עורך לשעבר של אתר 'פרספקטיבה'
השימוש בדיבה הרפואית של מחלה פסיכיאטרית -"פסיכוזה"- ממלא, כנראה, אצל הכותב תחליף מנומס לקללה אבל מחטיא מתיאור התמונה המלאה. מטרת הבטאון היא ניסוח מינוחים ודימויים מפלצתיים עבור הקהל הבינלאומי שונא העם היהודי וארצו המקבלים הד מכך שמקורם הוא פרסום במדינה היהודית. המשך וגלגול ישיר לתעמולת שנאת ישראל החל מהתקופה ההלניסטית עבור 2000 שנות הנצרות בהן העם היהודי הוצג כאויב האל/ים. הגב